עמוד 153 – יומן 8

(mit einem lachenden Blick auf den Grafen)

dass wir Protestanten sind.“

Und das ist die wunderliche amüsante

Situation, dass in diesem Oestreich des

Niedergangs die protestantische Industriemacht

durch Vermittlung eines katholischen Grafen

von der Regierung mit einem Juden unter

handelt, zur Schaffung eines Organs der

öffentlichen Meinung. Und noch wunderlicher

ist, dass nur dieser jüdische Jude im Stande

ist, ein reines anständiges Organ zu schaffen,

u. dass er das auch thun will.

Krupp sagte ferner ganz offen, wie es

wahrhaft kluge Leute thun, wenn sie

mit geistig Ebenbürtigen reden:

„Wir Industriellen brauchen ein Blatt,

um das Publicum aufzuklären. Wir sind

jetzt ohne jede publicistische Vertretung.

Zum Beispiel ist der Donau=Odercanal

eine Nothwendigkeit. Aber die N[eue] Fr[eie] Pr[esse] will

nicht, dass darüber geredet wird. Wahr=

scheinlich hat sie von Rothschild und der

Nordbahn Geld dafür bekommen.“

And this is the wondrous, amusing situation that in this declining Austria the Protestant industrial forces, through the intervention of a Catholic Count in the government, negotiate with a Jew for the purpose of creating an organ of public opinion. And what is even more wondrous is that only this Jewish Jew is in a position to create a clean, decent organ, and that he wants to do it, too.

Krupp further said quite openly, as truly intelligent people do when talking with their intellectual equals:

“We industrialists need a paper to inform the public. We are now without any journalistic representation. For instance, a Danube-Oder canal is a necessity. But the Neue Freie Presse doesn’t want this to be talked about. It has probably received money for it from Rothschild and the Nordbahn [Northern Railroad].”

הנה מצב מופלא ומשעשע, שבאוסטריה זו, השוקעת, אילי התעשייה הפרוטסטנטית נושאים ונותנים עם יהודי על ייסוּד ביטאון של דעת הקהל, וזאת בתיווכו של גראף קתולי המייצג את הממשלה. ומופלא ומפליא עוד יותר, שרק יהודי זה שביהודים [במקור: dieser jüdische Jude] מסוגל ואף מוכן ליצור ביטאון נקי והגון.

קרוּפּ המשיך ואמר בגילוי גמור, כדרכם של בני־אדם נבונים באמת בדברם עם בני־אדם השווים להם בתבונתם:

"אנו התעשיינים זקוקים לביטחון כדי להשכיל את הציבור. אנו חסרים עכשיו כל ייצוג עיתונאי. תעלת דָנוּבּה–אוֹדֶר למשל היא כורח. אבל .N.Fr.Pr איננו רוצה שידברו על כך. מן הסתם קיבל כסף לשם כך מרוטשילד ומחברת Nordbahn [רכבת־הצפון]".