עמוד 154 – יומן 4

daran, dass sie in den ungünstigen Tagen

nicht wankend werden.

Er versichert mich schliesslich immer,

dass er festhalte — und fügt ironisch

hinzu: ich bin Ihr einziger Anhänger.

Er erzählt mir, dass Izzet Bey beim

Sultan in Ungnade gefallen sei. Seit zehn

Tagen wurde er nicht empfangen. Taxim

Bey scheine jetzt obenauf zu sein. Dem

hat Newlinski geschrieben, er möge dem

Sultan den Judenvorschlag wiederholen. Man

spricht von Rhagib Bey als wahrschein=

lichem Nachfolger Izzets.

Der dänische Literaturgeist Georg Brandes

bestätigt mir in einem ausweichend höf=

lichen Brief den Empfang des Judenstaats.

Er erzählt mir die alte Anekdote vom

Bankier der jüdischer Gesandter in Berlin

werden möchte.

Ich antworte ihm ironisch. Ich hätte

eine andere Aufnahme des schönen

jüdischen Renaissancegedankens von

ihm erwartet. Ich glaube nicht an

He always winds up by assuring me that he is holding fast— and then he adds ironically: “I am your sole adherent.”

He told me that Izzet Bey has fallen from the Sultan’s grace. He has not been received in ten days. Tahsim Bey now seems to be on top. Newlinski wrote to the latter that he should repeat the Jewish proposal to the Sultan. There is talk of Rhagib Bey as Izzet’s probable successor.

The Danish literary light Georg Brandes acknowledges receipt of The Jewish State in an evasively polite letter. He tells me the old anecdote about the banker who would like to become the Jewish ambassador at Berlin.

I am sending him an ironical reply: I had expected a different reaction from him to the beautiful idea of a Jewish renaissance.

לבסוף הוא חוזר ומבטיח לי שעמדתו איתנה, ומוסיף באירוניה: אני החסיד היחיד שלך.

הוא מספר לי שסר חִנו של איזֶט בֵּיי מעם הסולטאן. זה עשרה ימים לא קיבל את פניו.

נראה שטאחסין בֵּיי עכשיו על הסוס. אליו כתב נֶוולינסקי שישוב ויציג לפני הסולטאן את הצעת היהודים. מדברים על ראג׳יבּ בֵּיי כעל יורשו של איזֶט.

מאור־הספרות הדֶני גיאורג בּראנדֶס מאשר לי במכתב אדיב וחמקמק שקיבל את Der Judenstaat. הוא מספר לי את האנֶקדוטה הישנה על אותו בנקאי שביקש להיות ציר יהודי בברלין.

אני עונה לו באירוניה. אכן ציפיתי שיגיב אחרת על הרעיון היפה של הרֶנֶסנס היהודי.