עמוד 157 – יומן 8

eiserne Ruhe zu bewahren — liebenswürdig

im Falle der ihrer Ablehnung, u. gelassen

im Falle der Einigung. Schliesslich bin ich

nicht le premier venu u. darf mich nicht

enttäuscht oder überschwänglich zeigen, wie ein Commis dem schon

das grosse Los der Prinzipalschaft winkte oder

der unerwartet Chef wird.

Gebühren würde mir eine grössere Stellung,

als ich jetzt habe. Wenn ich sie nicht erlange,

so bleibe ich eben au dessus de mon sort,

was auch ein Stolz ist.—

14 Jan[uar 1901] N[ach]M[ittag] ½ 5.

Nach der Heimkehr.

Brief an Koerber

Ew. Excellenz

bitte ich auf den Rath des Herrn Grafen

Auersperg, mich freundlichst noch heute

in sehr dringender Angelegenheit empfangen

zu wollen. Ich kann in die Herrengasse

kommen; besser wäre es aber, wie die

Dinge augenblicklich stehen, und im Interesse

des Gelingens der nächsten Schritte, wenn

man mich heute nicht dort man mich heute

However it may be, I am resolved to preserve an iron calm— amiable in case of rejection and composed in case of an agreement. After all, I am not le premier venu [just anybody] and must not show myself disappointed or exultant, like some clerk to whom the great prize of a managership beckons, or who unexpectedly becomes boss.

What I would deserve is a bigger position than I now have. If I don’t achieve it, I shall simply remain au dessus de mon sort [above my lot], which is something to be proud of, too.

January 14, 4:30 in the afternoon

After my return.

Letter to Koerber:

Your Excellency:

May I request Your Excellency, at the suggestion of Count Auersperg, to be kind enough to receive me today on a very pressing matter. I can come to Herrengasse. However, the way matters stand at the moment and in the interest of the success of the next steps, it would be better if I were not seen there today.

יהיה אשר יהיה, אני מתכונן לשמור על קור רוח בכל מקרה: להיות אדיב אם ידחו, ונינוח – אם תהיה הסכמה. הרי אינני le premier venu (קוטל קנים), ואל לי לעשות רושם של מי שמתאכזב או מתרגש יתר על המידה, כמו עוזר שהמזל הגדול קרץ לו בהבטחה שיהפוך בעל־בית או שיתמנה לפתע לעמוד בראש העסק.

אכן מגיעה לי משרה גבוהה יותר מזו שיש לי עכשיו. אם לא אשיג אותה, פשוט אשאר au dessous de mon sort (מתחת לראוי לי), וגם בזה אפשר להתגאות.

14 בינואר [1901] אחר־הצהריים, בשעה ארבע וחצי

אחרי שובי הביתה.

מכתב אל קֶרבֶּר.

הוד מעלתך,

על־פי עצתו של האדון הגראף אַוּאֶרשפֶּרג מבקש אני שתואיל לקבל אותי עוד היום בעניין דחוף מאוד. אוכל לבוא להֶרֶנגאסֶה; ואולם, לפי מצב הדברים היום ולטובת הצלחתם של הצעדים האחרים, מוטב שלא יראו אותי היום שם.