עמוד 159 – יומן 8

Tantièmen zeigte.

Sie hatten im Ganzen u. Grossen meinen

Entwurf angenommen. Gegen die 24,000 fl. Gehalt

hatten sie nichts. Aber die Tantièmen sollten nur

für die Vertragsdauer laufen, u. diese auf fünf

Jahre beschränkt sein.

Es wurde nun längere Zeit über diese Streit=

punkte (xx) geredet, oft in ziemlich geschäfts=

derbem Ton. Sie gestanden mir endlich nach

langem Hin u. Her statt der Tantièmen einen

Actienbesitz von 100,000 fl bei der neuen

Zeitung u. von 200,000 fl für den Fall der

Erwerbung der N[euen] F[reien] P[resse] zu. Letzteres erst nach

einem grimmigen Zwischenfall. Als ich den

Betrag in Actien verlangte, der einem Jahres=

reinerträgniss von 20,000 fl entspräche, sprang

Krupp entrüstet auf:

„Da würden Sie ja ein colossales Geschäft

machen. Von dem Kaufpreis von vier Millionen

ungefähr eine halbe Million. Damit können

wir vor unsere Freunde nicht hintreten.“

Und Schöller fügte hinzu:

„Ja, was werden die dann sagen? Sie

werden fragen: wer ist denn der Mann?

On the whole they had accepted my draft. They had no objection to the salary of 24,000 guilders. But the percentage was to run only for the length of the contract, which was to be limited to five years.

Now there was a lengthy discussion of these controversial points, frequently in a rather blunt commercial tone. After much back-and-forth, they finally conceded me, in lieu of a percentage, shares worth 100,000 guilders on the new paper, and 200,000 guilders in case the N. Fr. Pr. was acquired. The latter only after a sharp incident. When I asked for an amount in shares that would correspond to a yearly net profit of 20,000 guilders, Krupp jumped up indignantly:

“Why, then you would make a tremendous profit. About half a million out of the purchase price of four millions. We can’t go to our friends with this.”

And Schöller added:

"Well, what are they going to say then? They are going to ask: "Who is that man, anyway? Is he made of gold?’ ”

בסך הכול קיבלו את הצעתי. בעניין המשכורת של 24 אלף גוּלדֶן לא היתה להם כל התנגדות. ואולם ההשתתפות ברווחים, טענו, תהיה תקפה רק בתקופת החוזה, שיוגבל לחמש שנים.

שעה ארוכה דיברו על הנקודות הללו השנויות במחלוקת, לעתים בטון עסקי גס למדי. אחרי שהפכו בדבר לכאן ולכאן, הסכימו לבסוף להקצות לי במקום השתתפות ברווחים מניות בסכום של 100 אלף גוּלדֶן בעיתון החדש, ואילו במקרה של רכישת .N.Fr.Pr – מניות בסכום של 200 אלף, וזאת לאחר תקרית מרגיזה. כשביקשתי שהסכום יינתן לי במניות השוות להכנסה של 20 אלף גוּלדֶן בשנה, קפץ קרוּפּ בכעס:

"זו תהיה עסקה מצוינת בשבילך. כחצי מיליון ממחיר הרכישה של ארבעה מיליון. לא נוכל להביא זאת לפני ידידינו".

ושֶלֶר הוסיף:

"כן, מה הם יאמרו? הם ישאלו: מי האיש הזה? האם הוא עשוי מזהב?"