עמוד 160 – יומן 4

Ich sagte ihm grob u. geradezu:

Sie sind lau u. flau geworden —

da habe ich Sie einfach links

liegen lassen.

Er möchte sich wieder mit mir

„aussprechen“.

Ich werde ihn vor ein Dilemma

stellen: mit oder gegen!

6 Jänner 1897

So sind wir denn in das Jahr 97

eingerückt, das eines der „kritischen“

Jahre meines Freundes Hechler ist.

Ich bin träge geworden in der

Führung dieses Tagebuchs. Mancher Tag

bringt Aufschreibenswerthes, aber

die allgemeine Dumpfheit der Bewegung

liegt allmälig auch mir in den Gliedern.

Auch schreibe ich viele Briefe, da

ich Jedem antworte, und in diesen

Briefen emoussirt sich meine geringe

Schreibelust.

Ich bekomme Besuche aus aller Welt.

I told him gruffly and point-blank: “You’ve turned tepid and vapid—so I’ve simply given you the cold shoulder.”

He would like to have a “heart-to-heart talk” with me again.

I shall confront him with a dilemma: for or against!

January 6,1897

So we have moved on into the year 1897—one of the “critical” years of my friend Hechler.

I have become lax in keeping this diary. Many a day brings something worth recording, but the general torpor of the movement is gradually getting into my bones too. Besides, I write numerous letters, for I reply to everyone; and answering these letters blunts my slight desire to write.

I receive visitors from all over the world.

אמרתי לו בגסות והישֵר: נהייתָ פושר ורָפֶה — לכן הנחתי לך.

הוא היה רוצה לשוב "ולדבר אתי מלב אל לב".

אעמיד אותו לפני דילֶמה: אִתנו או נגדנו.

6 בינואר 1897

והנה נכנסנו לתוך שנת 97׳ שהיא אחת השנים ה״קריטיות" לידידי הֶכלֶר.

נעשיתי לאה בניהול היומן הזה. יש ימים הנושאים עמם עניינים שראוי לרשום אותם, אלא שהמחנק הכללי שהתנועה נתונה בו פשט גם בתוך עצמותי. אני גם כותב מכתבים רבים, שהרי אני משיב לכל מי שכותב לי, ומכתבים אלה מקהים את רצון הכתיבה הרפה שלי.

באים אלי אורחים מכל העולם.