עמוד 165 – יומן 6

Brief an den Grossherzog. 9 November [1898] (In der Cabine liegend)

Eurer Königlichen Hoheit (Datirt vom 18 Nov 98)

Allergnädigstes Interesse für unsere Sache auch

weiterhin voraussetzend, gestatte ich mir nach meiner Rückkehr

ehrerbietigst, über die Vorkommnisse der Palästina

fahrt zu berichten. Ich schreibe diese Zeilen auf

der Rückreise, unterwegs nach Neapel. Bei den un=

sicheren Postverhaeltnissen, die in der Türkei im

Argen liegen, wie alles andere, war es nicht rätlich

(xx) einem Brief in Palästina aufzugeben.

Nur (xx) Den ehrfurchtsvollen Dank für alle

Gnade u. Förderung, die ich von Ew. Königlichen

Hoheit erfahren, erlaubte ich mir schon am zweiten

November, dem Tage der Audienz nachdem die

zionistische Abordnung von S[eine]r Majestät dem

Kaiser empfangen worden war, zu telegraphiren.

Ein positives Ergebniss in dem Sinne, dass S[ein]e Majest

der Kaiserliche Majestät das von der Abordnung

erbetene Protectorat übernommen förmlich übernommen

hätte, ist nicht erzielt worden. Als ich — in Konstanti=

nopel — die erste Audienz bei Sr hatte, glaubte ich

allerdings, dass es bei Gelegenheit der Manifestation

in Jerusalem zu einem solchen Resultate kommen

könne. Denn S[ein]e M[ajestät] war — was wir offenbar

November 9, lying in my cabin

(Dated November 18, ’98)

Letter to the Grand Duke

Your Royal Highness:

Assuming a continued interest in our cause on the part of Your Royal Highness, upon my return I am permitting myself to report to you most respectfully about the events of the Palestine journey.

On the second of November, following the reception by His Majesty the Kaiser of the Zionist delegation, I took the liberty of telegraphing my most humble thanks for all the kindness and encouragement I have received from Your Royal Highness.

A positive result in the sense of his Imperial Majesty formally assuming the protectorate requested by the delegation has not been achieved. When I had my first audience—in Constantinople —I believed, it is true, that such a result might come about on the occasion of the public gesture in Jerusalem. For His Majesty was very favorably inclined toward the Zionist idea—

מכתב אל הגרוֹסהֶרצוֹג מבּאדֶן. 9 בנובמבר [1898], בשוכבי בתאי

(נושא את התאריך 18 בנובמבר 98)

הוד מלכותך,

הואיל ואני מניח שברוב חסדך אתה מוסיף לתת את דעתך לענייננו, אני מרשה לעצמי לדווח על קורות המסע לארץ־ישראל. דברי תודה על החסד והתמיכה הרבים שזכיתי להם מידי הוד מלכותך הרשיתי לעצמי לטלגרף כבר ב־2 בנובמבר, אחרי שנתקבלה המשלחת הציונית אצל הוד רוממותו.

תוצאה חיובית, במובן שהוד רוממותו הקיסר מקבל עליו רשמית את הפּרוֹטֶקטוֹרַט שביקשה המשלחת, לא הושגה. בריאיון הראשון, בקושטא, אמנם האמנתי כי המעשה המופגן בירושלים יכול להניב תוצאה כזאת. שכן הוד רוממותו גילה יחס חיובי לרעיון הציוני –