עמוד 170 – יומן 6

15 November [1898]

Im Coupé zwischen Conegliano und Udine

Seit wir die Regina Margherita in Neapel

verliessen, gab es Tage der Depression.

In Neapel fanden wir die ersten Nachrichten

vor aus Europa vor. Bis dahin waren

wir wie abgeschnitten von der Welt.

Das Correspondenzbureau hatte

über unsere Audienz eine incolore, in=

odore Depesche gebracht: eine jüdische

Deputation sei in Palästina vom

Kaiser empfangen worden.

Nach Schluss des Blattes eingelangt.

Jerusalem, 2. November. Kaiser Wilhelm empfieng eine

jüdische Deputation, welche ein Album mit An-

sichten der in Palästina errichteten jüdischen

Colonien überreichte. Auf die Ansprache des Führers

der Deputation erwiderte Kaiser Wilhelm, dass alle diejenigen

Bestrebungen auf sein wohlwollendes Interesse zählen können

welche auf die Hebung der Landwirtschaft Palästinas zum

Besten der Wohlfahrt des türkischen Reiches unter voller Re=

spectierung der Souveränetät des Sultans abzielen.

Das ist offenbar von der Hand des ungnädigen

Legationsrathes Klement oder Kemeth, wenn

nicht Bülows Werk.

Meine Reisegefährten waren deprimirt,

am meisten Bodenheimer. Aber auch

November 15,

on the train between Conegliano and Udine

Since we left the "Regina Margherita” in Naples there have been days of depression. At Naples we got the first news from Europe. Till then we had been cut off from the world.

The German news-agency has issued a colorless, odorless despatch about our audience: a Jewish deputation had been received by the Kaiser, in Palestine.

“Received after going to press.(Newspaper clipping)

Jerusalem, November 2. Kaiser Wilhelm has received a Jewish deputation, which presented him an album of pictures of the Jewish colonies established in Palestine. Replying to an address by the leader of the deputation, Kaiser Wilhelm said that all those endeavors were assured of his benevolent interest that aimed at the improvement of agriculture in Palestine, thus furthering the welfare of the Turkish Empire, with complete respect for the sovereignty of the Sultan.”

This is apparently from the pen of the ungracious Legation Councillor Klement or Kemeth, unless it is Bülow’s handiwork.

My traveling companions were depressed, most of all Bodenheimer.

15 בנובמבר [1898]

בתא הרכבת בין קוֹנֶליאנוֹ לְאוֹדינֶה.

מאז ירדנו מן ה״רֶג׳ינָה מַרגֶריטָה" בנאפולי היו ימים של דיכאון. בנאפולי נודעו לנו החדשות הראשונות מאירופה. עד אז כמו היינו מנותקים מן העולם. סוכנות הידיעות שיגרה טלגרמה חסרת צבע וחסרת ריח על הריאיון: משלחת יהודית נתקבלה אצל הקיסר בארץ־ישראל.

ידיעה שהגיעה לאחר סגירת הגיליון

ירושלים, 2 בנובמבר. הקיסר וילהֶלם אירח משלחת יהודית וקיבל ממנה אלבום של צילומים מן המושבות היהודיות שהוקמו בארץ־ישראל. על דברי ראש המשלחת השיב הקיסר וילהֶלם, שכל השאיפות הקשורות בשיפור החקלאות בארץ־ישראל והתורמות לרווחתה של האימפריה הטורקית, מתוך כיבוד מלא של ריבונות הסולטאן, יזכו להתעניינותו המיטיבה.

זה מן הסתם מעשה ידיו של יועץ הצירות המאוס קלֶמֶנט או קֶמֶט, אם לא מלאכתו של בּילוֹב.

חברַי למסע היו מדוכדכים, יותר מכולם בּוֹדֶנהיימֶר.