עמוד 172 – יומן 5

doch verachten.

Gestern hatte ich eine Zusammen=

kunft mit den Herren Brecher, die

wir als Depôtbanquiers für die

österreichische Subscriptionsanzahlungen

nehmen wollen.

Ein kleines Bankhäuschen, selfmade=

men, denen man noch die kleinen

Anfänge anmerkt. Ein schäbiges

Comptoir, das mich an die ersten

Zeiten im Café Louvre, im Hinter=

zimmerchen, das ich zum ewigen

Gedächtniss photographiren liess,

erinnerte. Auch an die diplomatische

Halbwelt, mit der ich zuerst u. auch

jetzt noch zu thun habe. Doch machen

diese Leutchen den Eindruck der Bedäch=

tigkeit u. es ist gleichsam der dürftige

Beginn unserer finanziellen Solidi=

tät. Der ältere Brecher hat einen

Sohn im Geschäft, der Jus studirt

hat u. vom jüngeren Brecher respect=

voll „Du, Doctor!“ angeredet wird

Yesterday I had a meeting with the Messieurs Brecher whom we intend to use as bankers for the Austrian subscription deposits.

A little banking house, self-made men who still show their humble beginnings. A shabby office, which reminds me of the early days in the Café Louvre, in the little back room which I had photographed as a permanent souvenir. Of the diplomatic demi-monde as well, which I dealt with then and am still dealing with now. Yet these folks give the impression of prudence, and it is, as it were, the meager beginnings of our financial solidity. The older Brecher has a son in the firm who has been to law-school and whom the younger Brecher respectfully addresses as “du, Doctor!”

אתמול היתה לי פגישה עם האדונים בְּרֶכֶר, שאנו מבקשים לשכור את שירותיהם כבנקאים לצורכי הפקדה בשביל תשלומי ההחתמה באוסטריה.

עסק בנקאי קטן, self-made men (אנשים שעלו בכוחות עצמם), שעדיין ניכרים בהם סימני ההתחלות הקטנות. משרד עלוב שהזכיר לי את זמני ההתחלות הראשונות בחדרון האחורי של קפה לוּבר, שביקשתי שיצלמו אותו למזכרת עולם. וזה הזכיר לי את שולי העולם הדיפלומטי שהיה לי עסק אתם אז, וגם היום עדיין אני מתעסק אתם. ואולם הרושם הוא שהאנשים הקטנים הללו דעתם מיושבת, וזו מעין התחלה צנועה של הסוֹלידיוּת הפיננסית שלנו. בנו של בּרֶכֶר המבוגר למד משפטים והוא עובד בעסק, ובּרֶכֶר [האח] הצעיר פונה אליו ביראת כבוד: "אתה, דוקטור!"