עמוד 172 – יומן 6

auszahlen liess, in die Tasche stecken.

Dennoch zürne ich ihm nicht,

selbst wenn er mich immer belogen

haben sollte. Seine Lügen waren

nämlich für mich ein Anhaltspunkt.

Für das, was ich als richtig errieth,

hatte ich an ihm wenigstens einen

Zeugen, auf den ich mich berufen

konnte. Darum habe ich seine Angaben

vorsichtsweise nie zu genau untersucht.

Da ich ihn nur hauptsächlich

nach Rom schicken wollte, damit er

sich mir nicht etwa in Konstantinopel

aufdränge, wo er mich genirt hätte, so

machte ich mir aus der vereitelten

Romsache weiter nicht viel. Es hätte

auch seine inconvénients gehabt wegen

des Grossherzogs, der darin vielleicht eine

Doppelzüngigkeit von meiner Seite

erblickt hätte. Zwar hat mir Deutschland

in Palästina nicht gehalten, was es

versprochen, und die Officiösen haben

sogar an den thatsächlichen, schon

sehr verminderten Kaiserworten von

Still, I am not angry at him, even if it should turn out that he has always lied to me. Actually, his lies supplied me hints for action. For the things that I guessed as correct I at least had in him a collaborator to whom I could refer. That is why, as a precaution, I never checked on his statements too closely.

Since the main reason I wanted to send him to Rome was to prevent him from possibly intruding on me in Constantinople where he would have been in my way, I wasn’t too bothered by the disrupted plans for Rome. There would even have been certain inconvénients [inconveniences] on account of the Grand Duke, who might have regarded it as duplicity on my part. It is true that in Palestine Germany did not keep its promises to me; and the lower functionaries even shamefully twisted and distorted the Kaiser’s actual words at Jerusalem, which were already greatly toned down.

עם זה אינני כועס עליו, גם אם אולי שיקר לי תמיד. שקריו היו לי נקודת אחיזה. לגבי הדברים שניחשתי שהם נכונים, לפחות מצאתי בו עֵד שיכולתי לסמוך עליו. משום כך, מטעמי זהירות, לא בדקתי בשבע עיניים את הידיעות שהביא לי.

והיות שרציתי לשלוח אותו לרומא בעיקר כדי שלא יטיל את עצמו עלי בקושטא ויפריע לי, לא הצטערתי ביותר על עניין רומא שבוטל. יכול היה להיות בזה משום פגם, בגלל הגרוֹסהֶרצוֹג שאולי היה חושד בי בדו־פרצופיות. הגם שגרמניה לא קיימה בארץ־ישראל את מה שהבטיחה לי, ואנשי הממשל כיחשו ועיוותו את דברי הקיסר בירושלים, שממילא היה בהם הרבה פחות מן המצופה, ואף את אלה שהיה בהם ממש.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18