עמוד 172 – יומן 8

für das neue Blatt erwarten.

Ich fing erst jetzt an, diesen jungen Menschen

besser zu unterscheiden. In seiner Plumpheit

steckt doch viel Verstand. Er gleicht einem Ele=

phanten. Er wird in Oestreich noch eine grosse

Rolle spielen. Offenbar will er in den Reichsrath.

Er wird Minister, vielleicht Chef einer Regierung

werden.

Erst zum Schluss, (xx) als ich mich schon ver=

abschiedete, kam er auf die Geldfrage: „Sie

verlangen so viel! Zwei bis dreihunderttausend

Gulden.“

„Sie (xx) bekommen Leute genug, die es billiger

machen“, sagte ich achselzuckend u. empfahl

mich freundlich. Er wolle in einigen Tagen

wieder von sich hören lassen, sagte er. Ich

erwiderte, dass ich wahrscheinlich Anfangs

Februar nach Paris reisen würde. Er lächelte,

hielt es offenbar wieder für ein Drängmanöver,

wie das mit Bachers Abreise, der aber

wirklich gestern Abends ab wegfuhr.

Ich aber halte die ganze Sache für ge=

scheitert, ohne mich weiter darüber auf=

zuregen. Heimgekehrt, schrieb u. sandte ich

Only now did I begin to have a more discriminating view of this young man. There is a great deal of intelligence in his ponderousness. He is like an elephant. He will yet play a big role in Austria. He evidently wants to be in the Reichsrat. He will become a Minister, perhaps the head of a government.

Only in the end, when I was already taking my leave, did he get to the financial question: "You are asking such a loti Two to three hundred thousand guilders."

"You will get plenty of people who will do it more cheaply," I said with a shrug and bade him a friendly goodbye. He said he would let me hear from him again in a few days. I replied that I would probably go to Paris at the beginning of February. He smiled, apparently taking it for another pressure manoeuvre, like my mention of Bacher’s departure, although the latter actually did leave last night.

As for me, without getting excited about it further, I think the whole thing has broken down.

רק עכשיו התחלתי להבחין טוב יותר בין האיש הצעיר הזה לאחרים. אף שהוא מגושם, יש בו הרבה תבונה. הוא דומה לפיל. הוא עוד ימלא תפקיד חשוב באוסטריה. נראה שהוא רוצה להיבחר לרייכסראט. הוא יהיה שר, אולי ראש ממשלה.

רק בסוף, אחרי שכבר נפרדתי ממנו, החל לדבר על שאלת הכסף: "אתה דורש יותר מדי! מאתיים עד שלוש מאות אלף גוּלדֶן".

"יימצאו די אנשים שיעשו זאת בזול יותר", אמרתי במשיכת כתפיים ונפרדתי ממנו בחביבות. הוא רוצה לשוב ולהתקשר אלי בעוד כמה ימים. עניתי שכנראה אסע לפאריס בראשית פברואר. הוא חייך, מן הסתם חשב שזה עוד תמרון כדי להאיץ בו, כמו עניין נסיעתו של בּאכֶר, שבאמת נסע אמש.

אלא שבעינַי העניין הוא כישלון, ולא אתרגז עוד על כך.