עמוד 176 – יומן 6

habe. Nichts! antwortete ich. Bacher war

sehr liebenswürdig. Auf seinem Tisch lag

zu seiner Beschämung u. Verlegenheit die

„Welt“, die er nicht mehr verschwinden

lassen konnte. Auch er fragte mich aus,

auch er bekam nur vage Antworten. Ich

würde ihn nur aufklären, sagte ich, wenn

die N[eue] Fr[eie] Pr[esse] den ersten zionistischen Artikel

gebracht haben wird. Nachher geriethen

wir aber doch noch in einen Streit

über den Zionismus, der gemüthlich endete.

Gestern war ich bei Newlinski, der

wirklich schwer krank u. moriturus ist.

Er hat Berichte aus Konstantinopel. Der Kaiser

soll dem Sultan gesagt haben: „Die Zionisten

sind der Türkei nicht gefährlich, die Juden

maber sind überall eine Plage, die wir

loswerden möchten.“ Der Sultan soll

darauf in seiner gewöhnlichen Weise geant=

wortet haben, er sei mit seinen jüdischen

Unterthanen ganz zufrieden. Die Kaiserin

wieder soll gesagt haben, die Reise wäre

sehr schön, das Unangenehme sei nur,

Nothing! I answered. Bacher was very amiable. On his table, to his shame and embarrassment, there was a copy of the Welt which he didn’t have a chance to hide. He, too, quizzed me; he, too, got only vague answers. I said I would enlighten him only after the Neue Freie Presse had published its first Zionist article. But after that we did get into a dispute about Zionism, with a pleasant ending.

Yesterday I went to see Newlinski, who really is gravely ill and moriturus [moribund]. He had reports from Constantinople. The Kaiser is said to have told the Sultan: “The Zionists are not dangerous to Turkey; but everywhere the Jews are a nuisance which we should like to get rid of.” To which the Sultan reportedly replied, in his usual manner, that he was quite satisfied with his Jewish subjects. The Empress, for her part, is reported to have said that the journey was going to be very nice; the only disagreeable thing was that she would have to see so many Jews.

לא־כלום! עניתי. בּאכֶר היה חביב מאוד. לבושתו ולמבוכתו היה מונח על שולחנו גיליון של Die Welt שלא הספיק להעלימו. גם הוא שאל וחקר, ואולם קיבל תשובות סתמיות בלבד. אאיר את עיניו, אמרתי לו, רק לאחר ש־.N.Fr.Pr יפרסם את המאמר הציוני הראשון. אלא שאחרי זה בכל זאת התגלע בינינו ריב על הציונות, אם כי הסתיים בנינוחות.

אתמול הייתי אצל נֶוולינסקי, הוא באמת חולה מאוד ונוטה למות. יש בידיו דיווחים מקושטא. אומרים שהקיסר אמר לסולטאן: "בציונים אין סכנה לטורקיה, אלא שהיהודים הם בכל מקום מטרד שאנו רוצים להיפטר ממנו". הסולטאן, אומרים, השיב על כך כדרכו, שהוא שבע רצון מנתיניו היהודים. ואילו הקיסרית אמרה שהנסיעה תוכל להיות יפה מאוד, ואולם מה שלא יהיה נעים – שתצטרך לראות יהודים רבים כל־כך.