עמוד 18 – יומן 7

Ausweg zu finden. „Gibt’s denn gar kan Weg?“

sagte der Präsident mit den Worten des Liedes.

Ich schlief über die Sache u. schreibe ihm

jetzt um ½ 7 Uhr Morgens Folgendes:

Hochverehrter Herr Präsident!

Unser gestriges Gespräch hat (xx) mir noch (xx)

(xx) zu denken gegeben. Ich glaube

wirklich, dass man aus der jetzigen verfahrenen

Situation herauskommen kann. (xx) Dazu ist

~~nur ein bisschen, nicht einmal viel guter Wille von~~

~~den Streitereien nöthig.~~

Das Hauptproblem des Augenblicks ist, wie

mir scheint, dass unserem Kaiser erspart bleibe,

(xx) gegen Oesterreich oder gegen Ungarn zu

entscheiden, damit weder hüben noch drüben

die antidynastischen Parteien daraus Capital

schlagen könnten.

Der Schlüssel dazu (xx), das Wiener Parla=

ment wieder actionsfähig zu machen, damit

die Volksvertreter und nicht der Kaiser

für den Ausgleich verantwortlich seien. Ich

glaube, dass besonders den extremsten Obstructio=

nisten, die jetzt am lautesten über die

He only talked about the troubles of the government and how happy they were when they found a way out. “Ain’t there no way at all?” said the Chief, quoting a popular song. I slept on the matter and now, at 6:30 in the morning, am writing him as follows:

Dear Chief Habrda:

Our talk yesterday has given me food for thought. I really believe that there is a way out of the present botched situation.

The main problem of the moment, it seems to me, is to spare our Emperor the necessity of making a decision against Austria or against Hungary, to keep the anti-dynastic parties on either side from making capital of it.

The key to this is to make the Vienna Parliament capable of action again, so that the representatives of the people and not the Emperor may be responsible for the compromise. I feel that the present situation is enjoyed most by the most extreme obstructionists who are screaming the loudest about the lack of a parliament.

הוא סיפר לי שהממשלה במצוקה ומבקשת למצוא מוצא. "האין כאן שום דרך החוצה?" שאל ראש המשטרה כלשון השיר הידוע [?]. ישנתי על העניין ועכשיו, בשש וחצי בבוקר, אני כותב אליו את הדברים האלה:

אדוני ראש המשטרה הנכבד!

שיחתנו מאתמול הוסיפה לעורר בי מחשבות. אני מאמין באמת ובתמים שאפשר למצוא מוצא מן המצב הסבוך הזה.

עיקר הבעיה כרגע, כך נדמה לי, הוא כיצד לחסוך מן הקיסר את הצורך להכריע נגד אוסטריה או נגד הונגריה, כדי שהמפלגות המתנגדות לבית המלוכה, כאן ושם, לא יוכלו להפיק רווח מן העניין.

המפתח לעניין הוא לשוב ולאפשר לפרלמנט בווינה לפעול, וכך נציגי העם הם שיהיו האחראים לַפשרה [Ausgleich], ולא הקיסר. אני סבור שהמצב העכשווי נוח ביותר לאוֹבּסטרוּקציוניסטים הקיצונים, ראשי הצועקים נגד שלטון ללא פרלמנט.