עמוד 183 – יומן 6

rath Stern in mein Zimmer: er stellte mir

ihn als Präsidenten des Gemeindebundes (von

100 östr[eichischen] Gemeinden) vor.

Ich sagte: „Mir ist die Organisation recht.

Was wollen Sie thun?“

Stern (ohne Selbstironie): „Wir werden ein

Bureau aufnehmen.“

Ich sagte: „Gut, dass Sie die Organisation

geschaffen haben — für uns. In Ihr Bureau

werden wir Zionisten einziehen.“

Brief an den Grossherzog Wien 15 Decemb[er] [1898]

Ew. Königliche Hoheit!

Für das Allergnädigste Handschreiben vom 5 d[iese]s M[ona]ts

spreche ich meinen ehrerbietigsten Dank aus.

Dass der gegenwärtige Zustand der Juden in Jerusalem Palästina

— leider auch anderswo — auf S[ein]e Majestät den Kaiser

keinen günstigen Eindruck machen konnte, musste ich

im Vorhinein annehmen. Aber diese Zustände

und unser (xx) heisser Wunsch, sie zu ändern,

sind ja eben die Hauptgründe der zionistischen

Bewegung. Uebrigens hätte S[ein]e Kaiserliche Majestät

bei einer Besichtigung der schon geschaffenen Acker=

baucolonien im heiligen Lande wahrnehmen können,

Yesterday Benedikt brought Municipal Councilor Stern to my room, introducing him to me as president of the Federation of Communities (of 100 Austrian Jewish communities).

I said: “The organization is all right with me. What are you planning to do?”

Stern (without self-irony): “We shall rent an office.”

I said: “A good thing that you created this organization— for us. Your office will be occupied by us Zionists.”

December 15, Vienna

Letter to the Grand Duke:

Your Royal Highness:

My most humble thanks for the most gracious holograph letter of the 5th of this month.

That the present condition of the Jews in Jerusalem—unfortunately, elsewhere as well—could not make a favorable impression on His Majesty the Kaiser I had to assume in advance. But precisely these conditions and our ardent desire to change them are the main reasons for the existence of the Zionist movement. Incidentally, if His Imperial Majesty had inspected the agricultural colonies already established in the Holy Land,

אתמול הביא לי בֶּנֶדיקט אל חדרי את חבר מועצת העירייה שטֶרן: הוא הציג אותו לפנַי כנשיא איגוד הקהילות (של מאה קהילות באוסטריה).

אני אמרתי: "עלַי הארגון הזה מקובל. מה אתם מתכוונים לעשות?"

שטֶרן (בלי אירוניה עצמית): "אנו נשכור משרד". אני אמרתי: "טוב שהקמתם את הארגון – בשבילנו. אל משרדך ניכנס אנחנו – הציונים".

מכתב אל הגרוֹסהֶרצוֹג

וינה, 15 בדצמבר [1898]

הוד מלכותך!

בעבור המכתב רב־החסד מ־5 בחודש זה אני מביע, ביראת־כבוד, את תודתי. מצבם העכשווי של היהודים בירושלים – ולמרבה הצער גם במקומות אחרים – לא יכול היה לעשות רושם טוב על הוד רוממותו הקיסר, זאת הרי צריך הייתי לשער מראש. ואולם תנאים אלה ורצוננו העז לשנותם, הלוא הם סיבה עיקרית לקיומה של התנועה הציונית. והרי הוד רוממותו הקיסר היה יכול להיווכח בסיור במושבות החקלאיות שכבר הוקמו בארץ־הקודש