עמוד 185 – יומן 4

geschaffene Situation, eigentlich schon das

fait accompli der Losreissung für sehr

ernst, für den Beginn vom Ende der

Türkei. Die Aussichten der Juden sind

dann schlecht. Russland ist gegen uns.

Er sagt mir — ich weiss nicht, ob

ich es glauben soll — er habe mit dem

hiesigen Botschafter Mahmud Nedim

davon gesprochen, dem Sultan der jetzt

in grösster Geldverlegenheit sei, durch

meine Freunde ein Darlehen von

2-300,000 Pfd Stg. verschaffen zu lassen.

Mahmud Nedim habe das nach Yildiz

Kiosk telegraphirt u. die Antwort er=

halten, er dürfe sich mit mir nicht

einlassen, weil ich die Forderung

der Unabhängigkeit Palästinas auf=

gestellt habe.

Newlinski sagte mir auch, dass man soeben

250 Familien die Ansiedlung in Palästina verweigert

habe. Die Armen mussten sich nach den

Ufern des rothen Meeres wenden.

Fürst Wrede schickt mir sein Stück, das

—actually, the fait accompli of breaking away—very serious, the beginning of the end of Turkey. The prospects for the Jews will then be bad. Russia is against us.

He told me—I don’t know whether I should believe it—that he had spoken with the local ambassador Mahmud Nedim about having my friends procure for the Sultan, who is now in the greatest financial embarrassment, a loan of 2-300,000 pounds sterling. Mahmud Nedim telegraphed this to Yildiz Kiosk and received the reply that he must not have any dealings with me, because I had made the demand for an independent Palestine.

Newlinski also told me that 250 families had just been denied settlement in Palestine. The poor people had to turn to the shores of the Red Sea.

בעצם העובדה המוגמרת של הניתוק, רציני מאוד, וזו ראשית הקץ של טורקיה. ואז סיכויי היהודים רעים. רוסיה נגדנו.

הוא אומר לי — אינני יודע אם עלי להאמין שזה נכון — שדיבר עם השגריר כאן מחמוּד נֶדים, שבאמצעות הידידים שלי תוסדר הלוואה של מאתיים עד שלוש מאות אלף לירות שטרלינג בשביל הסולטאן, הנתון עכשיו במצוקה כספית קשה. מחמוּד נֶדים טִלגרף זאת ליילדיז־קיוסק, והתשובה היא שאל לו לבוא אתי בדברים, משום שהעמדתי את הדרישה לעצמאותה של ארץ־ישראל.

עוד אמר לי נֶוולינסקי, שמנעו זה עתה את יישובן של 250 משפחות בארץ־ישראל. המסכנים נאלצו לפנות אל חופי ים־סוף.