עמוד 189 – יומן 8

4 Febr[uar 1901] Paris

Durch den grössten aller Zufälle kam ich

im Orient Express gestern auf eine

neue Fährte. Eine nette Pariserin,

die mit ihrem Geplauder aus allen

Mitreisenden Eine Gesellschaft machte,

war Schuld, dass ich mit einem gut

Redenden mich tiefer einliess. Es war

ein gewesener Inspector der Banque Ottomane,

der jetzt als Director einer Goldmine

nach Kalifornien geht. Ich liess mir von

Ihm, was er wusste, aus der Türkei u.

deren Finanzen erzählen. Ich erfuhr, dass

die Dette publique gleich der Banque Ottomane

in den Händen der protestantischen

Pariser (auch Londoner) Haute banque sei:

Mallet, Hottinguer, Pillet=Will etc.

Darauf baute ich in den schlaflosen Nacht

morgenstunden einen neuen Plan.

Falls Lord Rothschild, wie mir Cowen

meldet, mit mir nicht zusammen

kommen will, werde ich versuchen,

durch Reitlinger von der Ottoman=Gruppe

eine Option auf deren türkisches Gut=

February 4, Paris

Through the greatest of all coincidences I got onto a new track on the Orient Express yesterday. A nice Parisian woman, who made a party of all fellow travelers with her chatter, was responsible for my getting better acquainted with a good talker. It was a former inspector of the Ottoman Bank who is now going to California as manager of a gold mine. I had him tell me all he knew about Turkey and her finances. I learned that the dette publique [public debt], like the Ottoman Bank, was in the hands of the Protestant Parisian (as well as London) haute banque [big bankers]: Mallet, Hottinguer, Pillet-Will, etc.

On the basis of this I constructed a new plan in the sleepless hours between night and morning.

If Lord Rothschild, as Cowen informs me, refuses to meet with me, I shall try to get from the Ottoman group, through Reitlinger, an option on its Turkish assets.

4 בפברואר 1901, פאריס

בשל צירוף מקרים נדיר אתמול בָּאוריינט אקספרס, עליתי על נתיב חדש. באשמת פאריסאית נחמדה, שבפטפוטיה הפכה את כל הנוסעים בתא לחֶברה ערה, התוודעתי מקרוב אל איש שיחה טוב:

מפקח לשעבר של עותומאן בנק, היוצא עכשיו לשמש מנהל של מכרה זהב בקליפורניה. הוא סיפר לי כל מה שידע על טורקיה ועל הפיננסים שלה. נודע לי שה־dette publique (החוב הציבורי), כמו עותומאן בנק, הם בידי הבנקים הפרוטסטנטיים הגדולים בפאריס (וגם בלונדון): מאלֶה, הוֹטינגֶר, פּילֶט־ויל וכו'. על הידיעה הזאת בניתי בשעות הבוקר המוקדמות, חשׂוּכות השינה, תוכנית חדשה.

אם הלורד רוטשילד, כהודעתו של קאוּאֶן, איננו רוצה להיפגש אתי, אנסה באמצעות רייטלינגֶר לקבל אופציה מקבוצת עותומאן [בנק] על נכסיה הטורקיים.