עמוד 19 – יומן 3

meinem Wohnort sagte ich, dem was

ich sei, u. sprach auch von meiner

früheren Pariser Stellung.

Der Grossherzog sagte: „Ich besitze

die Neue Freie Presse.“ Er erkundigte

sich nach Paris. Ich schilderte die

parlamentarische Krise, u. insbesondere

das jetzige Cabinet Bourgeois.

Nach ein paar Minuten unterbrach

er mich: „Wir wollten ja von

Anderem reden.“

Worauf ich sofort auf die Sache

einging und bat, er möge mich

durch Fragen unterbrechen, wo

meine Ausführungen undeutlich

seien.

Ich rollte also die ganze Frage

auf. Leider musste ich mich beim

Sprechen derart concentriren, dass

ich nicht gut beobachten konnte.

Hechler sagte später, dass die

Unterredung hätte stenographirt werden

sollen. Er meinte, ich hätte ganz

gut gesprochen und einige vortreffliche

I told him what my profession was and also mentioned my former position in Paris.

The Grand Duke said: “I take the Neue Freie Presse” He inquired about Paris. I described the parliamentary crisis and particularly the present Bourgeois cabinet.

After a few minutes he interrupted me: “But we were going to talk about other things.”

Whereupon I came right to the point and asked him to interrupt me with queries wherever my exposition was not clear enough.

So I unfolded the entire subject. Unfortunately I had to concentrate so much while I was speaking that I was not able to observe well. Hechler said afterwards that the conversation should have been taken down stenographically. He thought I had spoken quite well and had found some felicitous expressions.

אמרתי לו מה אני וגם דיברתי על תפקידי הקודם בפאריס.

הגרוֹסהֶרצוֹג אמר: ״אני מקבל את Neue Freie Presse״. הוא שאל על פאריס. תיארתי את המשבר הפרלמנטרי, ובמיוחד את ממשלת בּוּרז׳וּאה העכשווית.

לאחר כמה דקות הפסיק אותי: "הרי רצינו לדבר על דברים אחרים".

בעקבות זה התחלתי מיד לדבר על העניין וביקשתי שיפסיק אותי וישאל שאלות כל אימת שההסברים שלי לא יהיו ברורים דיים.

גוללתי אפוא את השאלה כולה. חבל שהייתי מוכרח להתרכז ריכוז מוחלט כל־כך בזמן דיבור ולא יכולתי לבחון היטב איזה רושם דברַי עושים. הֶכלֶר אמר אחר־כך שצריך היה שהדברים יירשמו בקצרנות. הוא אמר שהיטבתי למדי לדבר והיו בדברַי כמה ביטויים מצוינים.