עמוד 194 – יומן 5

1 Juli [1898]

Ich denke daran, der Bewegung

ein näheres territoriales Ziel

zu geben, unter Beibehaltung

Zions als Endziel.

Die armen Massen brauchen

sofortige Hilfe u. die Türkei

ist noch nicht so verloren,

dass sie auf unsere Wünsche

einginge.

Ja, es wird wol in nächster

Zeit eine uns feindliche

Kundgebung in der Türkei

erfolgen. Sie werden sagen, sie

dächten nicht daran, uns

Palästina zu geben.

So müssen wir uns für ein

zunächst erreichbares Ziel unter

der Zionsfahne, unter Aufrecht=

erhaltung aller unserer historischen

Ansprüche organisiren.

Wir können vielleicht Cypern

von England verlangen u. selbst

Südafrika oder Amerika ins

Auge fassen — bis zur Auflösung

July 1

I am thinking of giving the movement a closer territorial goal, preserving Zion as the final goal.The poor masses need immediate help, and Turkey is not yet so desperate as to accede to our wishes.

In fact, there will probably be hostile demonstrations against us in Turkey in the immediate future. They will say that they have no intentions of giving us Palestine.

Thus we must organize ourselves for a goal attainable soon, under the Zion flag and maintaining all of our historic claims.

Perhaps we can demand Cyprus from England, and even keep an eye on South Africa or America—until Turkey is dissolved.

1 ביולי [1898]

אני חוכך בדעתי להציב לפני התנועה יעד טריטוריאלי קרוב יותר, אם כי ציון תישאר מטרה סופית.

ההמונים העניים זקוקים לעזרה מיידית, ואילו טורקיה עדיין אינה אבודה עד כדי כך שתיענה לרצונותינו.

אכן, בזמן הקרוב צפויה לנו בטורקיה הכרזה עוינת. הם יאמרו שאין בדעתם לתת לנו את ארץ־ישראל.

על כן עלינו להיערך תחת דגל־ציון לקראת יעד שאפשר להשיגו במהרה, תוך שמירה על כל תביעותינו ההיסטוריות.

אולי אנו יכולים לדרוש מאנגליה את קפריסין, להביא בחשבון את דרום־אפריקה או את אמריקה — עד שטורקיה תתפורר.