עמוד 2 – יומן 6

fünf Millionen Pfd leicht aufbringen werde.

Er wolle mit Montagu u. Anderen darüber reden.

Unsere Bank würde zu Katastrophen führen,

à la Union générale etc.

Ich fühlte sofort den Sieg heraus, der in

diesem Antrage lag u. antwortete ihm, hielt ihm

das ganze Sündenregister der Bänker gegen unsere

Bewegung vor, widerlegte seine Bedenken gegen

die Bank u. kündigte ihm Krieg u. Boycott an,

wenn die Hochbänker gegen unsere Bank auftreten.

Er lachte laut. Aber das Lachen war

zu laut um nur Hohn zu sein. Es war

auch Angst darin.

(xx) Dann sagte ich ihm, dass ich bereit

sei die Bankgründung zu sistiren, wenn

die von ihm angeregte Landsociety zu

Stande käme. Ich gab ihm meine

Berliner Adresse für eine Antwort

innerhalb zwei Tagen. Doch würden

wir in der Vornahme der Bankschritte

fortfahren, weil ich kein Vertrauen zum

guten Willen der Hochbänker habe.

Und dilatorisch liesse ich die Sache

nicht mehr behandeln.

but five million pounds.

He intended to discuss this with Montagu and others. Our Bank would lead to catastrophes, à la Union Générale, etc.

I immediately sensed the victory that lay in this proposal, and answered him, holding up to him the entire list of sins against our movement committed by the bankers, argued down his misgivings about the Bank, and threatened him with war and boycott if the big bankers came out in opposition to our Bank.

He laughed out loud. But his laughter was too loud to be only mockery. There was also fright in it.

Then I told him that I was ready to drop the Bank project if the land society he had suggested came into being. I gave him a Berlin address for a reply within two days. I said, however, that we would go ahead working for the Bank, because I had no confidence in the good will of the big bankers. And the matter could no longer be carried on in dilatory fashion.

כי אם חמישה מיליון.

הוא רוצה לדבר על כך עם מוֹנטאגיוּ ועם אחרים. הבנק שלנו עלול להוליך לאסונות, בדומה ל־Union générale וכו'.

מיד הרחתי את ריח־הניצחון הטמון בהצעה הזאת והשבתי לו. הטחתי בפניו את כל רשימת העוונות של הבנקאים כלפי תנועתנו, הפרכתי את חששותיו נגד הבנק, ואיימתי שאכריז מלחמה וחרם אם בנקאי־הצמרת יתייצבו נגד הבנק שלנו.

הוא פרץ בצחוק גדול. ואולם צחוקו היה רם מדי ולא העיד רק על זלזול. גם פחד השתמע ממנו.

אחר־כך אמרתי לו שאהיה מוכן לעצור את ייסוד הבנק אם תתממש ה־Landsociety (חברת הקרקעות) שהוא מציע. נתתי לו את כתובתי בברלין לשם מתן תשובה בתוך יומיים. עם זאת נמשיך בצעדים בעניין הבנק, משום שאין לי אמון ברצונם הטוב של בנקאי הצמרת ולא ארשה עוד סחבת בעניין.