עמוד 205 – יומן 8

Taubin, der vor Jahr u. Tag bei mir war, um

mir sein Vermögen — ich glaube er sprach einmal

von 200,000 fl u. einmal von 140,000 Rubeln — für die zionistische Be=

wegung zu vermachen. Ich sehe ihn noch

u. schilderte ihn dem Commissär so, wie ich

ihn sehe: Wie er zuerst vom Bruder

des Dr. Brod begleitet zu mir ins Cottage

kam u. vernünftig, ja edel sprach. Wie

ich einige Zeit später, auf Wunsch meiner

Freunde, seinen Besuch erwiderte u. ihn

in sonderbarem Aufzug betrunken oder

geistesgestört fand. Auch bei diesem Besuch

erklärte er, mir eine Geldzuwendung

für jüdische Zwecke machen zu wollen.

Ich weiss nicht mehr, ob er an diesem zweiten

oder am ersten Tage von den 200,000

Gulden sprach. Die Ziffer ist mir geblieben,

Kronen können es damals nicht gewesen

sein. (Der Polizeirath sprach vom Nachlass

p[er] 600,.000 Kronen) Und wie ich dann weg=

ging, Taubin versprechend, ich würde ihn

wieder besuchen u. ihm Nachricht geben.

Was ich aber nicht that, weil ich von

einem Gestörten kein Geld annehmen

in order to bequeath his property—I believe he once mentioned 200,000 guilders and another time 140,000 rubles—to me for the use of the Zionist movement. I can still see him in my mind’s eye and described him to the police inspector the way I see him: How he came to see me the first time in the Cottage section in company with Dr. Brod’s brother and spoke sensibly, even nobly. How some time later, at the request of my friends, I returned his visit and found him in a strange get-up, drunk or demented. On this visit, too, he declared that he wanted to donate some money to me for Jewish purposes. I no longer remember whether he mentioned the 200,000 guilders on that second occasion or on the first one. The figure has stayed with me; it cannot have been crowns at that time. (The police attorney spoke of an estate of 600,000 crowns). I also told them how I had then left, promising Taubin to call on him again and let him know. Which I didn’t do, however, because I didn’t want to accept any money from a madman.

כדי להוריש לי את רכושו בשביל התנועה הציונית – דומני שפעם דיבר על 200 אלף גוּלדֶן ופעם על 140 אלף רוּבּלים. עוד הוא עומד לנגד עיני ואני מתאר אותו באוזני המפקח כפי שהוא ניצב בעיני רוחי: כיצד בפעם הראשונה בא אלי אל שכונת הקוֹטֶג׳ בליווי אחיו של הד״ר בְּרוֹד ודיבר בתבונה, אף באצילות. כיצד, זמן מה לאחר מכן, נעניתי לרצון חברַי והחזרתי לו ביקור, ומצאתיו במצב מוזר, שיכור או מופרע. גם בעת הביקור הזה הצהיר לפנַי שהוא רוצה להוריש לי סכום כסף למטרות יהודיות. אינני זוכר עוד אם בפעם השנייה הזאת או בפעם הראשונה דיבר על 200 אלף הגוּלדֶן. הסכום נותר בזכרוני, ומן הסתם לא היה מדובר אז בקרוֹנוֹת. (המפקח דיבר על 600 אלף קרוֹנוֹת שבעיזבון.) וכיצד יצאתי מביתו כשאני מבטיח לטאוּבּין שאשוב לבקרו ולהודיע לו דבר. אך לא עשיתי זאת, כי לא רציתי לקבל כסף מאדם מופרע.