עמוד 209 – יומן 4

irgendeinmal mein Tagebuch in die

Hand bekommen könnte. Er ist ein grand

seigneur déchu. Er hat eines Tages den

äusseren Halt seines angestammten Lebens=

kreises verloren u. ist in eine tiefere

Schicht gerathen, deren Tugenden u. Fehler

er nicht hat, wo er missverstanden

u. geringgeschätzt wird.

Es gibt bei ihm curiose Wahrnehmungen.

Er hat die Technik der Diplomatie, alle

feinsten u. tiefsten Eigenschaften der „Car=

rière“ — aber diese sind im bürgerlichen

Leben absolut nicht am Platz. Dadurch ist

(xx) er eine halbbrüchige Existenz und macht

einen verdächtigen Eindruck.

Dabei hat er die grosse slavische Liebens=

würdigkeit u. ich stehe nach wie vor

unter dem Bann seiner grossen geistigen

Qualitäten.

Darum sehe ich aber doch deutlich,

dass es diplomatische Halbwelt ist — der

kümmerliche Botschafter des verkrachten

Kaisers der Türkei obenan. Aber auch

dieser arme Botschafter u. sein armer

He is a grand seigneur déchu [fallen aristocrat]. One day he lost the outward support of his native surroundings and got into a lower stratum, whose virtues and vices he does not have, where he is misunderstood and slighted.

There are curious perceptions in him. He possesses the technique of diplomacy, all the finest and deepest requisites for a “career”—but these are absolutely out of place in bourgeois life. This makes his a half-ruined life and produces a suspicious impression.

With it all he has that great Slavic charm, and now as before I am under the spell of his great intellectual qualities.

But despite this I see clearly that it is diplomatic demi-monde —from the pitiful ambassador of the ailing Emperor of Turkey on down. But even this poor ambassador and his poor master are genuinely likeable figures to me.

הוא grand seigneur déchu (אריסטוקרט שירד מגדולתו). באחד הימים אבד לו המשען החיצוני של החוג שממנו צמח, והוא הידרדר אל תוך שכבה נמוכה יותר שמעלותיה וחסרונותיה אינן מתכונותיו, שבה אין מבינים אותו ונוהגים בו זלזול.

הוא ניחן בכושר הבחנה נדיר. הוא מיומן בדרכי הדיפלומטיה, בכל התכונות של עומק ועדנה הנדרשות במקצוע הזה, ואולם אלה מקומם לא יכירם בחיים הבורגניים. משום כך הוא כלי־רצוּץ ועושה רושם מפוקפק.

עם זאת, הוא ניחן באותה חביבות סלאווית של רוחב־לב, ומעלותיו הרוחניות מהלכות עלי קסם כאז כן עתה.

ודווקא משום כך אני מצליח להבחין בבירור שאלה שוליים של הדיפלומטיה — ובראשם שגרירו העלוב של הקיסר הטורקי פושט־הרגל. ואולם גם השגריר המסכן הזה ואדוניו המסכן, דמויותיהם חביבות עלי מאוד.