עמוד 21 – יומן 4

Juden in einem unbändigen Schwarm

nach Palästina kämen gingen u. man sie dort

nicht beschäftigen u. nicht verköstigen

könnte.

Sie haben meine Schrift über

den Judenstaat gelesen. Sie wissen,

mit wieviel — sogar überflüssigen

- Details ich die der Wanderung

vorhergehende Organisirung der Massen

beschrieb. Man kann meine Detailvor=

schläge verwerfen: das Princip, dass

man die Emigranten bei der Abreise

u. nicht erst bei der Ankunft zu or=

ganisiren hat, ist jedenfalls durchführbar.

Ohne ordentliche Papier (xx) — Pass (xx)

etc. — wird Niemand aufgenommen. Das

sind einfache Regierungsprobleme u.

bereiten keine grössere Schwierigkeit als

andere Aufgaben eines Staates.

Ist das also ein sachliches Bedenken

E[dmund] R[othschild]s, so müsste man ihm doch mit

Vernunftgründen beikommen können (xx),

u. ich bitte Sie, ich darf wol sagen

im Namen unserer unglücklichen Brüder

because the masses of the poor Jews would swarm into Palestine in an unmanageable fashion, and it would be impossible to give them employment or sustenance there.

You have read my pamphlet about the Jewish State. You know in what great—even superfluous—detail I described the organization of the masses which is to precede the migration. It is possible to reject my detailed proposals; but in any case, the principle that the emigrants must be organized when they depart and not just when they arrive is a workable one. No one will be enrolled without the proper papers—passport, etc. These are simple problems of administration and pose no greater problem than other tasks of a state.

If, then, this is a disinterested reservation on Edmond Rothschild’s part, it ought to be possible to get at it with rational arguments, and I beg you—I may fairly say—

משום שהמוני היהודים העניים יבואו לארץ־ישראל כנחשול שלא יהיה אפשר לשלוט בו, ולא תהיה אפשרות להעסיקם ולפרנסם שם.

אתה קראת את חיבורי על מדינת־היהודים. אתה יודע כמה תיארתי בפרוטרוט — אולי יתר על המידה — את ארגון ההמונים הקודם להגירה. אפשר לפסול את ההצעות הפרטניות שלי; מכל מקום, העיקרון שיש לארגן את המהגרים ביציאתם, ולא בהגעתם, שריר וקיים. בלי ניירות תקינים — פספורט וכו׳ — לא יתקבל איש. אלה בעיות מִמשל פשוטות, והן אינן מערימות קשיים גדולים יותר מיתר תפקידיה של מדינה.

אם מדובר בחשש ממשי של אֶדמוּנד רוטשילד, אפשר מן הסתם להתגבר על כך בעזרת נימוקים של תבונה, ואני מבקש ממך, אף מותר לי לומר

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18