עמוד 214 – יומן 8

u. eine Garantie sowie eine Provision von

uns bekämen. Wolffsohn war gleich dafür,

Rosenbaum hielt es für unmöglich, solch

einen Banquier zu finden.

25 März [1901]

Ich schreibe an Crespi, Vámbéry sei bereit

zum Sultan zu kommen, wenn er gerufen

werde. So hatte mir Vámb[éry] vorgestern geschrieben.

Den türkischen Brief toptschi Crespis an Sultan

hält er für möglichen Mumpitz.

27 März [1901]

Gestern war Benedikt schon fort, als ich in die

Redaction kam. Es schien mir, als wäre er mir

ausgewichen. Und so war es in der That. Denn als

wir uns heute sahen, blickte er scheu, und als

ich ihm sagte, ich wolle jetzt mit ihm reden,

sprang er ordentlich zurück. „Nein, nein“, wehrte

er sich; „nicht mit mir allein. Wenn Sie uns etwas

Redactionelles zu sagen haben, sagen Sie mir es

im Beisein Bachers. Wir haben dann immer Diffe=

renzen, Sie wollen etwas Anderes herausgehört

haben. Da ist es am besten, Bacher ist Zeuge.“

Wolffsohn was immediately for it, Rosenbaum thought it would be impossible to find such a banker.

March 25

I am writing to Crespi that Vámbéry is ready to go to the Sultan if he is summoned. This is what Vámbéry had written me the day before yesterday. He thinks Taptschi Crespi’s Turkish letter to the Sultan might be a fraud.

March 27

When I got to the office yesterday, Benedikt had already left. It seemed to me that he had evaded me. And this was indeed so. For when we met today, he looked embarrassed, and when I told him that I wanted to speak with him now, he really recoiled. "No, no," he resisted, "not with me alone. If you have some editorial matter to tell us about, tell it to me in Bacher’s presence. We always have differences of opinion afterwards; you claim to have heard something different. So it is best if Bacher is a witness."

וולפסון הסכים מיד, ואילו רוֹזֶנבּאוּם היה סבור שאין כל אפשרות למצוא בנקאי כזה.

25 במארס [1901]

אני כותב אל קרֶספּי שוואמבֶּרי מוכן לבוא אל הסולטאן אם יקראו לו. כך כתב לי ואמבֶּרי שלשום. הוא חושב שהמכתב הטורקי של התותחן [במקור: toptschi, טורקית] קרֶספּי הוא כנראה הבל־הבלים.

27 במארס [1901]

כשבאתי אתמול למערכת, בֶּנֶדיקט כבר יצא. נדמה היה לי שהתחמק ממני. ואכן כך היה. כי כשהתראינו היום הביט בי בהיסוס, וכשאמרתי לו שאני רוצה לדבר אתו עכשיו, נרתע. "לא, לא", אמר כמתגונן, "לא אתי בלבד. אם יש לומר לנו משהו בענייני המערכת, אמור לי זאת בנוכחותו של בּאכֶר. שהרי בדרך כלל יש לנו חילוקי דעות אחר־כך, נדמה לך שהדברים נאמרו אחרת. מוטב אפוא שבּאכֶר יהיה עד".

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18