עמוד 217 – יומן 5

Subvention für ihn nur knirschend

u. misstrauisch bewilligten.

Mit solchen Instrumenten muss

ich arbeiten. Sie zerbrechen mir

in der Hand, wie das hölzerne

Papiermesser in der stürmischen

Sitzung.

Dieses Tagebuch ist mangelhaft, ich

fühle es. Das Stürmische fehlt in

seiner geheimen Beschaffenheit, die

ich unmittelbar nachher noch fixiren

könnte u. nachher vergesse. Das

Leblose fehlt auch, und dessen

verzagte Stimmungen würden den

späteren Lesern dieser Aufzeich=

nungen noch interessanter sein.

Während des Congresses bestand

ich auch einen geheimen Kampf

mit den Rabbinern von der

schwärzesten Couleur, die gekommen

waren, um sich der Bewegung

anzuschliessen. Sie wollten Zuge=

These are the instruments I have to work with. They break in my hand, like the wooden paper-knife at that tempestuous session.

This diary is deficient—I feel it. The stormy aspects are lacking in their secret nature, which I could still get down directly afterwards and then forget. The lifeless aspects are also lacking, and the moods of depression which they cause would be of even greater interest to the future readers of these notes.

During the Congress I also had a secret contest with the rabbis of the blackest stripe who had come to join the movement.

עלי לעבוד אפוא עם כלים כאלה. הם נשברים בידי כשם שנשברה בישיבה הסוערת סכין העץ לפתיחת מכתבים.

היומן הזה לוקה בחסר, אני חש בזה. חסרה בו סערת ההתלהבות שיכולתי להנציחה מיד לאחר מעשה, אבל אני שוכח אותה אחרי זה. גם היסוד הדומם חסר, ורגעי הייאוש שעשויים היו לעורר יותר עניין אצל קוראי הרשימות הללו בעתיד.

במשך הקונגרס היה לי עוד קרב נסתר עם הרבנים מן הסוג השחור ביותר, שבאו במטרה להצטרף אל התנועה.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18