עמוד 219 – יומן 5

mir gar nicht wichtig war. Sie

glaubten, gesiegt zu haben u. die

Proposition, die Bank zu gründen

— worauf es nur ankam — ging

im Jubel durch.

Der einzige Fehler in der

Bankdebatte war, dass ich eine

halbstündige Pause eintreten liess,

in der die körperlich erschöpfte

Opposition sich ein wenig

stärken konnte.

Heute fahre ich mit Hechler

zum Grossherzog.

3 September [1898] Bregenz

Gestern war ich also beim Grossherzog.

Der Morgen war charmant frühherbstlich,

als ich mit Hechler im Hôtelwagen

von Konstanz hinüberfuhr nach der

Insel Mainau.

Meine Stimmung war wesentlich

anders als (xx) damals vor Karlsruhe.

Ich erwartete nicht mehr so viel von

They thought they had won a victory, and the proposal to found the Bank—the only thing that mattered—went through amid cheers.

The only error in the debate on the Bank was that I allowed a half-hour recess to take place, during which time the physically exhausted opposition was able to fortify itself a bit.

Today I am traveling with Hechler to see the Grand Duke.

September 3, Bregenz

Yesterday, then, I was with the Grand Duke. It was a charming early-autumn morning when Hechler and I went in the hotel carriage from Constance over to the island of Mainau.

My mood was fundamentally different from the one before the meeting at Karlsruhe. I no longer expected so much from the conversation, which this time was to bring so incomparably much more.

הם סברו שניצחו, ואילו ההצעה לייסד את הבנק — שהיא היתה העניין החשוב — נתקבלה בתרועות.

הטעות היחידה בוויכוח על הבנק היתה, שהסכמתי להפסקה של חצי שעה, וזו אִפשרה לאופוזיציה, שהיתה מותשת פיסית, לאגור קצת כוחות.

היום אני נוסע עם הֶכלֶר אל הגרוֹסהֶרצוֹג.

3 בספטמבר [1898], בּרֶגֶנץ

אתמול אפוא הייתי אצל הגרוֹסהֶרצוֹג. בשעות הבוקר היה קסם של טֶרֶם סתיו כשנסעתי עם הֶכלֶר בכרכרת המלון מקונסטאנץ אל האי מאינאוּ.

מצב־רוחי היה שונה בתכלית מזה של אז לפני קארלסרוּהֶה. לא תליתי תקוות רבות כל־כך בשיחה, ואמנם הפעם אולי תניב הרבה יותר, לאין שיעור יותר.