עמוד 220 – יומן 8

11 April [1901]

Gestern war ich in Pest bei Vámbéry.

Er selbst machte mir den Antrag, er wolle jetzt

zum Sultan fahren, weil er nach neuesten Berichten

jetzt hoch in der Gunst stehe. Sultan dürfte

wünschen, dass Vámbéry eine gute Beziehung

zu Eduard VII herstelle, dessen Freund [Vámbéry] ist. Bei

dieser Gelegenheit will V[ámbéry] dem Sultan sagen,

er möge mich kommen lassen; ich könnte ihm

vielfache Dienste leisten. (xx) V[ámbéry] will dem Sultan

sagen: „Du kannst den Herzl ja foppen. Sei

mit ihm freundlich, damit engagirst Du Dich

noch zu gar nichts.“

Ich erwähnte V[ámbéry] gegenüber, dass ich eventuell

eine Combination mit dem Rückkauf der

türkischen Schuld einleiten könnte etc.

Kurz, V[ámbéry] fährt nächste Woche. Als Reisespesen

verlangte er 600 fl., ich bot ihm aber

tausend fl, richtiger 2000 frcs. Was er annahm

u. bemerkte: „was ich weniger verbrauche, gebe

ich Ihnen zurück.“

Ich bin nun auch darauf gefasst, dass er ohne

Resultat zurückkehrt — aber diese Ausgabe muss

riskirt werden. Nun ist die Kasse des A[ktions-]C[omité]

April 11

Yesterday I was in Pest to see Vámbéry.

He himself offered to go to the Sultan now, because according to the latest reports he was high in favor at present. The Sultan would probably want Vámbéry to establish a good relationship with Edward VII with whom V. is friends. V. intends to use this opportunity to tell the Sultan that he should send for me, because I could be of use to him in a variety of ways. V. plans to say to the Sultan: “After all, you can hoodwink Herzl. Be friendly toward him; that won’t commit you in the least.”

I mentioned to V. that I might be able to work out an arrangement involving the redemption of the Turkish debt, etc.

In short, V. is leaving next week. As traveling expenses he asked for 600 guilders, but I offered him a thousand guilders—more correctly, 2000 francs. Which he accepted, remarking: “I shall return to you any part that I don’t use.”

I am also prepared for his returning without any result—but this expenditure must be risked.

11 באפריל [1901]

אתמול הייתי בפֶּשט אצל ואמבֶּרי.

הוא הציע לי ביוזמתו שייסע עכשיו אל הסולטאן, כי על־פי ידיעות שקיבל באחרונה עלתה קרנו עכשיו מאוד. הסולטאן כנראה רוצה לבקש שוואמבֶּרי יכונן יחסים טובים עם אֶדוּארד השביעי, שהוא ידידו. בהזדמנות הזאת ואמבֶּרי רוצה לומר לסולטאן שיזמן אותי וייתכן שאוכל לפעול למענו בדרכים רבות. ואמבֶּרי רוצה לומר לסולטאן: "הלוא תוכל לאחז את עיניו של הרצל. היה חביב אליו, בכך עדיין אינך מתחייב לכלום".

בתשובה אמרתי לוואמבֶּרי שאולי אוכל להתחיל בעסקה כלשהי על־ידי פדיון החוב הלאומי של טורקיה, וכו'.

בקיצור, ואמבֶּרי נוסע בשבוע הבא. בשביל הוצאות נסיעה ביקש 600 גוּלדֶן, אבל אני הצעתי לו אלף גוּלדֶן, נכון יותר – אלפיים פרנק. הוא הסכים והעיר: "אם אוציא פחות, אחזיר לך".

אמנם אני מוכן לאפשרות שישוב בלי תוצאות, אבל חייבים להסתכן בהוצאה הזאת.