עמוד 224 – יומן 8

Die Penzerei würde mich nicht geniren, aber

mit Einem Vorwurf hat sie Recht, denn den mache

ich mir selber. Ich habe seit Jahren nicht an

den Vortheil meiner Kinder gedacht, ja diese sogar

durch meine zionistische Thätigkeit pecuniär schwer geschä=

digt. Wenn Ihre Sache nun Gott behüte gut wäre

— je suis gentil, quoi? — und Ihre u. meine Hoff=

nungen in Erfüllung gingen, müsste ich den Vor=

wurf immer hören. Ich will also nur …

(xx) Kurz, ich nehme Ihren Vorschlag doch an.

Aber ich bin ein Freund sauberer Situationen

u. wünsche von Ihnen vorher folgende Bestätigung:

1^o) dass Sie den zehntel Antheil der Hälfte im Betrage von von 20,000 francs,

die ich Ihnen nach Paris schicken werde, sobald

Sie es (xx) wünschen, nicht aus Ihrer Erfinder=

hälfte mir überweisen, sondern aus der rein

geschäftlichen des Kapitalisten H[er]rn Reitlinger.

2^o) dass Sie mich in dieser Sache nicht als Freund,

sondern als ebensolchen Kapitalisten (in verjüngtem

Massstab) ansehen, wie Herrn Reitlinger.

Endlich u. hauptsächlich, dass Ihr Vorschlag Antrag u.

meine vorliegende Annahme null u. nichtig sind,

falls es Ihnen gelingen sollte, Herrn Reitlinger

zu bewegen, der Jüdischen Colonialbank die

The nagging wouldn’t bother me, but she is right about one criticism, because it is one I am making myself. For years I haven’t thought of the advantage of my children; in fact, I have even done them grave material harm through my Zionist activity. Now, if your remedy were, God forbid, good—je suis gentil, quoi? [I am nice, eh?]—and your hopes and mine were fulfilled, I would have to listen to reproaches forever. In short, I accept your proposal after all.

But I like clean situations and want you to give me the following confirmation in writing:

1) that you remit to me the amount of 20,000 francs not out of your half as the inventor but out of the purely commercial half of the financier Mr. Reitlinger of which it represents a one-tenth share and which I shall send to you at Paris as soon as you wish.

2) that you regard me in this matter not as a friend, but as just such a backer (on a reduced scale) as Mr. Reitlinger.

Finally and chiefly, that your offer and my present acceptance are null and void if you should succeed in inducing Mr. Reitlinger to grant an option to the Jewish Colonial Trust.

הקִנטור לא היה מטריד אותי אלמלא טענה אחת שלה צודקת, ואותה טוען גם אני כנגד עצמי: זה לי שנים שלא נתתי את דעתי על טובת ילדַי, יתרה מזו, אף הסבתי להם נזק כספי כבד בגלל פעילותי הציונית. אם העניין שלך, חס ושלום, יעלה יפה – ?je suis gentil, quoi (נחמד מצדי, לא־כן?) – ותקוותי שלי ותקוותיך שלך יתגשמו, תהדהד הטענה הזאת באוזני לעולם ועד. בקיצור, אני מקבל את הצעתך בכל זאת.

ואולם אני אוהב מצבים ברורים ואני מבקש ממך מראש אישור:

שתעביר על שמי את העשירית של המחצית, בסך עשרים אלף פרנק, שאותם אשלח לפאריס ברגע שתבקש, אך לא מן המחצית של חלקך כממציא, כי אם מן המחצית העסקית של המשקיע מר רייטלינגֶר.

2. שתראה בי בעניין הזה לא ידיד, כי אם משקיע (בקנה מידה קטן יותר) כמו מר רייטלינגֶר.

ולבסוף, ובעיקר, שהצעתך והסכמתי זאת יהיו בטלות ומבוטלות, אם יעלה בידך לשכנע את מר רייטלינגֶר למסור את האופציה לאוצר התיישבות היהודים.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18