עמוד 225 – יומן 6

Empfindungen durch wie schon oft. Je näher

ich der N[euen] Fr[eien] Pr[esse] komme, umso kleiner werde

ich. Zugleich (xx) einige Unruhe, ob nicht

ein Krach meiner warte wegen des

abermaligen Fortbleibens. Mais rien n’ar=

rive ni comme on le craint, ni comme

on l'espère.

Ich kam Abends in Wien an, fuhr noch

in die Redaction. Meine Herren waren

beinahe gnädig u. scherzten leutselig über

meine Reise, deren Zweck ich verschwieg.

Von Wolffsohn kamen am zweiten Tag

Depeschen aus Berlin, (xx) in der verab=

redeten Sprache: „Debe“ die Deutsche Bank.

Sie hatten mit (xx) dem Director

Siemens 1 ½ Stunden gesprochen, er wollte

mit seinem Verwaltungsrath reden. Aber

W[olffsohn] u. K[ann] gaben sich keiner Illusion hin,

dass es ein Refus war. Und das

war es. Er schrieb ihnen eine Ab=

lehnung. Darauf sprachen sie noch einmal

erfolglos mit ihm u. reisten nach

Köln zurück. Dort lehnte auch der Schaaff=

hausensche Bankverein neuerlich ab. Die

The closer I come to the Neue Freie Presse, the smaller I become. At the same time, some uneasiness over whether a row was not in store for me on account of my repeated absence. Mais rien n'arrive ni comme on le craint ni comme on l'espère [But nothing happens as one fears, nor as one hopes].

I arrived in Vienna in the evening, and went to the office first. My masters were almost gracious and joked affably about my trip, the purpose of which I kept silent about.

On the second day telegrams from Wolffsohn in Berlin arrived, in the agreed-upon code: “Deebee” for “Deutsche Bank.”

They had spoken for 11/2 hours with Director Siemens; he was going to speak with his administrative board. But Wolffsohn and Kann were under no illusion that this wasn't a refusal. And it was. He wrote them a rejection. Thereupon they had one more unsuccessfull conference with him and went back to Cologne. There the Schaafhausen Banking Association again rejected the proposal.

ככל שאני מתקרב אל .N.Fr.Pr כך אני הולך וקטן. וכל זה כרוך בחרדה שמא מצפה לי שם ריב בגלל היעדרויותַי התכופות.

Mais rien n'arrive ni comme on le craint, ni comme on l'espère

(אלא שדברים אינם קורים לא כדרך שחוששים שיקרו ולא כדרך שמקווים שיקרו). הגעתי בערב לווינה ועוד נסעתי למערכת. האדונים שלי היו כמעט נחמדים, וכדרך אדונים עם משרתיהם התבדחו ברוח טובה על נסיעתי, שאת מטרתה לא גיליתי.

מוולפסון הגיעו למחרת טלגרמות מברלין, בלשון המוסכמת: ״Debe״, כלומר Deutsche Bank.

הם שוחחו שעה וחצי עם המנהל סימֶנס, הוא מבקש לדבר עם מועצת המנהלים שלו. ואולם וולפסון וקאן לא הִשלו את עצמם שאין זה סירוב. ואמנם זה היה סירוב. הוא כתב להם מכתב דחייה. בעקבות זה שבו ושוחחו אתו, לשווא, ונסעו לקֶלן. שם סירב לפני כן [לשמש סוכנות החתמה] גם Schaaffhausenscher Bankverein.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18