עמוד 231 – יומן 4

Unterhaltung mein Artikel gegen Güdemann

in der letzten Nummer von Blochs

Wochenschrift. Der Artikel soll Aerger grosses

Aufsehen gemacht haben. Bloch erzählte

dass er im Concordia=Club war, um

die Ansichten der Journalisten zu hören.

Ein Finanznotizensammler im Dienste

des Bankdirectors Taussig erklärte,

dass „man einen solchen Artikel nicht

bringen dürfe.“ Die Anderen waren

dafür, man bedauerte nur, dass

ich Rothschild angegriffen habe. Bloch

bestritt, dass ich Rothschild mit den

„Hintermännern“ gemeint habe. Worauf

Julius Bauer sagte: „Bin ich Gott,

dass Sie mich foppen wollen?“

Gelbhaus wieder erzählte vom Auf=

sehen, das der Artikel unter den

Tempeljuden gemacht habe. Sie bildeten

im Hofe „Rädlich“ d. h. Gruppen u. sprachen

nur von der Demolirung des Oberrab=

biners. Gelbhaus Sie kamen auch vor

und nach der Predigt zu Gelbhaus

um ihm zu sagen, dass Güdemann

Subject of our conversation: my article against Güdemann in the last number of Bloch's Wochenschrift. The article is said to have caused quite a stir. Bloch told me that he went to the Concordia Club in order to hear the views of the journalists. A financial-news gatherer in the employ of bank director Taussig declared that “such an article should not be published." The others were in favor of it, and they only regretted that I had attacked Rothschild. Bloch denied that I had meant Rothschild by “men behind the scenes." Whereupon Julius Bauer said: “Am I God for you to try to hoodwink me?"

Gelbhaus, for his part, told us about the sensation which the article had created among the Jews at the synagogue. They formed raydlikh, i.e., groups, in the courtyard, and all they talked about was the demolition of the Chief Rabbi. Before and after the sermon they came to Gelbhaus to tell him that Güdemann was “morally dead"; he had been convicted of being a muddlehead, in fact, of no longer standing on the soil of Judaism at all.

נושא השיחה: מאמרי נגד גידֶמן בגיליון האחרון של ה־Wochenschrift של בּלוֹך. המאמר כנראה עשה רושם רב. בּלוֹך סיפר לי שהיה במועדון־ קוֹנקוֹרדיה כדי לשמוע את דעותיהם של העיתונאים. אחד, מלקט של ידיעות פיננסיות בשירותו של מנהל הבנק טאוּסיג, אמר "שאין לפרסם מאמר שכזה". האחרים היו בעד, אלא שטענו שחבל שהתקפתי את רוטשילד. בּלוֹך הכחיש שהתכוונתי לרוטשילד בכותבי על "האנשים שמאחורי הקלעים". על כך אמר יוּליוּס בּאוּאֶר: "האם אני אלוהים בעיניך שאתה רוצה לשטות בי?"

ואילו גֶלבּהאוּס סיפר לי על הרושם שעשה המאמר בקרב היהודים הבאים לבית־הכנסת. הם יצרו מעגלים [במקור ביידיש: Rädlich] בחצר, כלומר קבוצות, ודיברו אך ורק על הריסתו של הרב הראשי. אף ניגשו אל גֶלבּהאוּס לפני הדרשה ואחריה כדי לומר לו שגידֶמן "מת מבחינה מוסרית", שהוכח שנתבלעה דעתו, ויותר מזה, שאין הוא ניצב עוד כלל על קרקע היהדות. ואולם גֶלבּהאוּס דיבר על חיסולו של גידֶמן בלי הבעת צער.