we intend to keep sacred all the emotional attachments to the past.
I am only touching on this briefly. On this point, more than on any other part of my plan, there is great danger that you will consider it overly romantic. And yet even this is as clear in my mind as everything else.
Our people are to emigrate in groups of families and friends. But no one will be forced to join any group departing from his present locality. Everyone may go the way he wants to. After all, everyone is paying his own way, in whatever class of railroad and ship he chooses. But I should always like to use trains and boats that have only one class. On such long trips the poor are bothered by differences in wealth. And even though we are not taking our people across for entertainment, we still do not wish to spoil their good humor on the way. No one will travel under conditions of hardship; everything in the way of elegant comfort will be available. People will make arrangements far in advance; after all, it will be years before the movement by homogeneous property classes gets rolling. The well-to-do will form traveling parties. All personal connections will be taken along. As you know, with the exception of the wealthiest, Jews have almost no social relations with Gentiles. A Jew who does not happen to support a few dinner-table parasites, spongers, and Gentile flunkeys does not know any Gentiles at all.
כך מתכוונים אנו לקיים בחרדת קודש את כל ההרגלים הישנים שבהווייתנו.
והנה, רק רמזים אחדים בעניין הזה, ויש בו סכנה גדולה ביותר שתוכניתי תיראה לכם הזיה. ולמרות זאת, הוא נהיר לי כמו כל היתר.
אנשינו צריכים להגר בקבוצות. בקבוצות של משפחות ושל מיודעים. ואולם איש לא יוכרח להצטרף לַקבוצות של מקום מגוריו. כל אחד יכול לנסוע כרצונו. שהרי כל אחד ואחד נוסע על חשבונו שלו, במחלקה המתאימה לו ברכבת או באונייה. אלא שרוצה הייתי להנהיג רכבות ואוניות שיש בהן רק מחלקה אחת. בנסיעות ארוכות כאלה ההבדלים ברכוש מסבים עוגמת נפש לאלה שהם עניים יותר. ואף שלא לצורך בידור אנו מעבירים לשם את האנשים, הלוא אין בכוונתנו להעכיר את רוחם בדרך לשם. איש לא ייסע בתנאים עלובים. ואילו למבקשי נועם הָדור יהיו כל האפשרויות פתוחות. ממילא יתארגנו זמן רב מראש — הלוא יעברו שנים עד שמעמדות מסוימים יתחילו לזוז — והאמידים יתארגנו בחבורות מסע. את כל הקשרים האישיים נוטלים לשם; מן הסתם אתם יודעים שפרט לעשירים ביותר אין להם ליהודים קשרי חברה בקרב הנוצרים. מי שאינו מקיים כמה מלחכי פינכה על שולחנו, לווי כספים טפילים ו״עבדי יהודים", אינו מכיר נוצרים.
