עמוד 240 – יומן 4

ist von der hiesigen sephardischen

Gemeinde in die Hand genommen

worden. Die Vorsteher machen einen

ordenssüchtigen Eindruck, namentlich

der Präsident Russo. Mir kann’s recht

sein, wenn sie Orden kriegen, nur

sollen sie die Sache nicht denaturiren

u. für ihre Gemeindezwecke seques=

triren.

Mahmud Nedim hat meinen Brief

nicht beantwortet. Ich schrieb aber

die ganze Geschichte an Sidney Whitman

der jetzt in Konstantinopel ist u.

täglich nach Yildiz kommt.

9 Mai [1897]

Die Berliner „sagen sich vom Congress los“

Ich vermuthe, dass dahinter eine

Scheid’sche Intrigue steckt.

Bambus u. Hildesheimer desavouiren

meine Congressanzeige in den Berliner

jüdischen Blättern.

The leaders impress me as being covetous of decorations, particularly President Russo. It’s all right with me if they are decorated, as long as they don’t denature the project and turn it to the account of their community.

Mahmud Nedim didn’t answer my letter. However, I wrote the whole story to Sidney Whitman who is in Constantinople now and goes to Yildiz every day.

May 9

The Berliners “dissociate themselves from the Congress.” I suspect that a Scheidian intrigue is behind this.

Bambus and Hildesheimer disavow my Congress announcement in the Berlin Jewish papers.

דומה שראשיה לבם תר אחרי עיטורי־כבוד, בייחוד הנשיא רוּסוֹ. לי לא אכפת אם יקבלו עיטורי־כבוד, ובלבד שלא יעוותו את העניין ולא יזקפו אותו לטובת המטרות של קהילתם.

מחמוּד נֶדים לא השיב על מכתבי. ואולם כתבתי את כל הסיפור אל סידני ויטמן העושה עתה בקושטא והולך מדי יום ליילדיז.

9 במאי [1897]

הבֶּרלינאים "מתנתקים מן הקונגרס".

אני משער שמאחורי זה עומדת המזימה של שייד. בּאמבּוּס והילדֶסהיימֶר מגנים בעיתונים היהודיים בברלין את ההודעה שלי על הקונגרס.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18