עמוד 246 – יומן 8

zur Hand war. Sein Sohn u. ich

trugen ihm sein Gepäck bis an

meinen Wagen.

Sohn u. Schwiegertochter empfahlen

sich. Er fuhr mit mir, da wir

nur diese wenigen Minuten zur

Besprechung hatten.

Jetzt schimpfte er auf den Sultan,

der ihn fort u. fort zurückgehalten

habe.

Aber vorerst das Resultat: Der Sultan

wird mich empfangen! Nicht als

Zionisten, sondern als Chef der

Juden u. einflussreichen Journalisten.

„Als ich kam“, erzählte Vämbéry, „empfing er

mich misstrauisch: Warum kommst du? — Ich

sagte, dass ich vom König v[on] England einge=

laden sei; vielleicht habe er dem etwas

His son and I carried his bags to my carriage.

The son and daughter-in-law took their leave. He drove along with me, since we only had these few minutes in which to talk.

Now he turned his abuse against the Sultan who had detained him on and on.

But first, the upshot: The Sultan will receive me! Not as a Zionist, but as Chief of the Jews and an influential journalist.

"When I arrived," Vámbéry related, “he received me with suspicion: "Why did you come?" I told him that I had been invited to see the King of England; perhaps he had some message to give him.

בנו ואנוכי נשאנו את כבודתו אל הכרכרה שלי.

הבן והכלה נפרדו ממני. הוא נסע אתי, שכן עמדו לרשותנו רק הדקות המעטות הללו להתייעצות.

הוא רטן על הסולטאן שחזר ועיכב אותו עוד ועוד.

אך קודם לכול התוצאה: הסולטאן יקבל אותי! לא כציוני, אלא כראש היהודים וכעיתונאי עתיר השפעה.

"כשבאתי אליו", סיפר ואמבֶּרי, "קיבל אותי בחשדנות: מדוע אתה בא? אמרתי שהוזמנתי על־ידי מלך אנגליה; אולי הוא רוצה למסור לו משהו?