עמוד 249 – יומן 1

werden lassen. — Auch und vor Allem unsere theueren Freidenker, unser

unsterbliches Heer, das für die Menschheit immer neue Gebiete erobert. —

Auf Niemanden soll ein anderer Zwang ausgeübt werden,

als der zur Erhaltung des Staates und der Ordnung Nöthige. — Und dieses

Nöthige wird nicht von der Willkühr einer oder mehrerer Personen wechselnd

bestimmt werden, sondern in ehernen Gesetzen ruhen. —

Ich sprach vom Verkehr und von den Märkten. — Werden wir

nicht zu viel Handeltreibende haben? — Nein, derzeit fließen

wol dem großen und kleinen Handel die meisten unserer erwerbslusti=

gen Leute zu. — Aber glauben Sie, daß ein Hausirer, der mit dem

schweren Pack auf dem Rücken über Land geht, glücklich ist? — Ich

glaube, daß wir alle diese Leute zu Arbeitern machen können mit

dem Siebenstundentag; es sind so brave, verkannte unglückliche

Leute, und leiden jetzt vielleicht am schwersten. — Übrigens wer=

den wir von Anfang an uns mit ihrer Erziehung zu Arbeitern

beschäftigen. — Dabei wird uns das Avancement der Unskilleds

und ihre endliche Pensionirung zu Hilfe kommen. — Denn die Pension

wird in etwas bestehen, was den jetzigen Hausirern bei ihren

gedrückten Wanderungen durch die Dörfer als Paradies vor=

kommen mag: eine Tabaktrafik, ein Brandwein=Verschleiß. — Ich

komme gleich darauf zurück. —

Der kleine Handel wird, denke ich, nur von den Frauen

betrieben werden. — Sie sehen, wie wir da Luft bekommen für

die Frauenfrage. — Die Frauen können diese Geschäfte leicht neben

That includes, and very particularly, our beloved freethinkers, our immortal army which is conquering more and more new territory for mankind.

No more force will be applied against anyone than is necessary for the preservation of the State and public order. And the force necessary will not be arbitrarily determined by whatever person or persons happen to be in authority at a given time, but will reside in iron-clad laws.

I have mentioned commerce and the markets. Are we not going to have too many tradesmen? We are not. At present, large-scale or small-scale trade does attract most of our people who want to make a living. But do you think that a peddler who covers a territory with a heavy pack on his back is happy? I think that by means of the seven-hour day we shall be able to make workmen out of all these men; they are such decent, misunderstood, unhappy people, and are perhaps suffering most of all right now. From the very beginning we shall concern ourselves with training them to be workmen. In this we shall be aided by the advancement of the unskilled laborers and their eventual pensioning off. For the pension will consist in something that may seem like paradise to today’s peddlers during their disheartened tramping through the villages: a tobacco-shop, a liquor store. I shall get back to this in a moment.

The small businesses will be operated only by women, I think.

גם, ובעיקר, בעלי המחשבה החופשית היקרים שלנו, האפיקורסים, חֵילֵנו בן האלמוות, הכובש תדיר מחוזות חדשים למען המין האנושי.

לא תוטל חובת הציות על איש אלא בעניינים שהם הכרחיים לקיום המדינה ולקיום הסדר הציבורי. והעניינים ההכרחיים הללו לא יקבע אותם בשרירות־לב אדם אחד או כמה אנשים, לפי הנסיבות, אלא הם יהיו חקוקים בחוקים של ברזל.

דיברתי על מסחר ועל שווקים. האם לא ירבו אצלנו העוסקים במסחר יתר על המידה? לא, אף כי לפי שעה רוב המפרנסים שלנו פונים אל המסחר הזעיר והגדול. הסבורים אתם שרוכל הסובב ממקום למקום ומטענו הכבד על גבו מאושר הוא? אני סבור שבעזרת יום־העבודה־של־שבע־השעות נוכל להפוך את כל האנשים הללו לפועלים:; הם אנשים הגונים כל־כך, אומללים שאיש אינו מבין לנפשם, ואולי הם סובלים היום יותר מכולם. מן הרגע הראשון נעסוק בחינוכם לשם הפיכתם לפועלים. ניעזר כאן בשיטת קידום ה־unskilleds (לא־מקצועיים) והוצאתם לפנסיה בסופו של דבר. שכן הפנסיה תלבש צורה כזאת שתיראה גן־עדן לרוכלים של היום, הנאלצים לנדוד בתנאי לחץ מכפר לכפר: קיוסק ממשלתי למכירת טבּק, סוכנות למכירת משקאות חריפים. אחזור לעניין זה מיד.

במסחר הזעיר, דומני, יעסקו הנשים בלבד.