עמוד 249 – יומן 5

offenbar auch künstlerische Neigungen.

(Eulenburg erwähnte vorgestern (xx)

dass er künstlerische Neigungen habe.)

Daraus lässt sich schliessen, welcher

genialische Wind von oben weht.

Der preussische Hof scheint mehr Kunst=

gedanken zu haben, als man annimmt.

Unsere Unterredung war leider

mehr eine Plauderei als ein straffes

politisches Gespräch. Es ging auch vom

Hundertsten ins Tausendste, der anti=

socialistische Theil des Zionismus

wurde am ausführlichsten besprochen,

umtändelt wäre richtiger; dagegen

war vom orientalisch colonialen

und politischen wenig die Rede.

Bülow war schon über den II Con=

gress informirt gewesen, fragte mich,

warum die N[eue] Fr[eie] Pr[esse] geschwiegen u. die

Frankfurter Z[ei]t[un]g so unfreundlich

geschrieben habe. Ich erklärte es ihm

mit der Furcht der judenliberalen

Zeitungen, (xx) die Antisemiten würden

ihren Patriotismus in Zweifel ziehen.

(Eulenburg had mentioned the day before yesterday that he had.)

From this it may be concluded what a brilliant wind blows from the summit. The Prussian court appears to be more concerned with art than people suppose.

Our conversation unfortunately was more of a chat than a tightly organized political conversation. It also jumped from one thing to another; the anti-Socialist aspect of Zionism was gone into in the greatest detail—“flirted with” would be more correct; on the other hand, little was said about the Oriental-colonial and political aspects.

Bülow was already informed about the Second Congress, and he asked why the N. Fr. Pr. had kept silent and the Frankfurter Zeitung had written in such an unfriendly tone. I explained that it was due to the fear on the part of the Jewish-liberal papers that the anti-Semites would question their patriotism.

(אוֹילֶנבּוּרג אמר שלשום שיש לו נטיות אמנותיות).

אפשר להסיק מזה מה טיבה של רוח־היצירה הנושבת שם מלמעלה. דומה שהחצר הפרוסית נתברכה במחשבות על אמנות יותר ממה שמשערים.

לדאבון הלב היתה שיחתנו יותר בבחינת שיחה על דברים של מה־בכך מאשר שיחה פוליטית סדירה. אף קפצנו מעניין לעניין, ההיבט האנטי־סוציאליסטי של הציונות נדון בפירוט־יתר, יותר נכון ריקדנו סחור־סחור מסביב לנושא; לעומת זאת דובר אך מעט על ההיבט האוריינטלי־הקולוניאלי והפוליטי.

בּילוֹב כבר ידע על הקונגרס השני ושאל אותי מדוע .N.Fr.Pr שתק ואילו Frankfurter Zeitung כתב בנעימה כה לא־ידידותית. תירצתי לו זאת בפחדם של העיתונים הליברליים של היהודים שמא האנטישמים יטילו ספק בפטריוטיזם שלהם.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18