The man who has worked harder will get his tobacco-shop sooner.
The State will collect certain taxes not for its own benefit, but as an informal equalization between poverty and wealth. We cannot remove economic differences. Even if we were visionaries enough to attempt this, they would immediately arise anew. But we can establish a moral connection between the joys of some and the sorrows of others. The amusement tax (as in France) will benefit the hospitals. The dowry tax will be used to take care of indigent girls whom men have forgotten to marry because the girls have no money. Many wealthy Jews are doing this sort of thing now, but haphazardly, like everything else. Nor shall this become the prey of chance mendicancy. We shall have no beggars. As for preventing cheating on dowry taxes, I have got that worked out, too.
I have already said that we are going to nationalize all dealing in money, with the exception of the issuing bank. I think the Bank of France is a good model. The stability of the currency can be guaranteed better by a private issuing bank. But its employees resemble state employees anyway.
As for harmonizing the private issuing bank with the State Bank, with all the proper precautions and policies, our financial geniuses, of whom there is no lack, will know more about this than I do.
מי שעבד קשה יותר, יקבל מוקדם יותר את הקיוסק שלו [למכירת טבק ועיתונים].
מסים מסוימים ייגָבו על־ידי המדינה, לא למענה, אלא כדי לאזן בלי כפייה בין העוני לבין העושר. לא נוכל לבטל את ההבדלים הכלכליים. אם בעלי חלומות אנחנו ונבקש לעשות זאת, מחר שוב יצופו ויעלו. ואולם יכולים אנו להתקין תלות מוסרית בין הנאותיהם של אלה וסבלם של אלה. מס השעשועים, כך הדבר בצרפת, מועבר אל בתי־החולים. המס על נדוניה ישמש לסידורן של בחורות עניות, ששכחו להתחתן אתן משום שאין להן כסף. הלוא הרבה יהודים עשירים נוהגים כך, אך בלי תכנון, כמו ביתר הדברים. ואין להפקיר זאת לפשיטת־יד מקרית. אין אצלנו פושטי־יד. כיצד אמנע רמאויות במס הנדוניה, גם את זאת אני יודע בבירור.
כבר נאמר שאנו מלאימים את כל עסקי הכספים, להוציא את הנפקת שטרות הכסף. דומני שהבנק של צרפת הוא דוגמה טובה לכך. יציבות השטרות במחזור מובטחת יותר על־ידי בנק ההנפקה הפרטי. אולם פקידיו הם במעמד שווה לפקידי המדינה.
היאך להשליט הרמוֹניה בין הבנק של המדינה לבנק ההנפקה הפרטי, על כל אמצעי הזהירות והפוליטיקה הכרוכים בכך, ייטיבו ממני לדעת גאוני הפיננסים שלנו, וכאלה אינם חסרים.
