עמוד 266 – יומן 6

der türkische Geschäftsträger, ferner

einige Hausfreunde u. der Hausadvocat,

letzterer in brillanter Laune mit vielen

Anekdoten.

Eine communis opinio stellte sich her:

der behandelnde Hausarzt, der Newlinski

die Reise gestattete, sei an Allem Schuld.

(Uebrigens auch meine wahre Ansicht.) Aber

wer weiss, wenn ich nicht energisch auf

dem Posten gewesen wäre, hätte man mich

in der Abwesenheit vielleicht als Schuldigen

bezeichnet.

Der Advocat gab zu mir der Erwartung

Ausdruck, die Zionisten würden etwas für

die Kinder thun, da N[ewlinski] in unserem Dienste

gereist sei.

Der Zug hatte Verspätung. Vielerlei Geschichten

wurden erzählt, u. A. auch die von der

Erpressung am Sultan, die fälschlich New=

linski in die Schuhe geschoben worden,

indessen ein gewisser Graf u. dessen bailleur

de fonds Eisner die Erpresser waren, wie

Resmy Bey erzählte.

Der Advocat berichtete, wie er den

Then came Resmy Bey, the Turkish chargé d'affaires; further, a few friends of the family and the family lawyer, the latter in a sparkling mood and with many anecdotes to tell.

A communis opinio [consensus of opinion] crystallized: it was all the fault of the family doctor who had attended Newlinski and had consented to the journey. (As a matter of fact, this is my real opinion, too.) But who knows? If I had not been diligently doing my duty, perhaps my absence would have caused them to call me the guilty party.

The lawyer expressed his confidence to me that the Zionists would do something for the children, since N. had made the trip on our behalf.

The train was late. All sorts of stories were told, including the one about an attempt to blackmail the Sultan, which had been falsely hung on Newlinski, whereas the blackmailers—according to Resmy Bey—were a certain Graf and his bailleur du fonds [silent partner] Eisner.

אחר־כך בא רֶזְמי בֵּיי, מיופה־הכוח הטורקי, אחריו כמה ידידים מבאי ביתו [של נֶוולינסקי] ועורך־הדין שלו, שהיה במצב־רוח מרומם וסיפר הרבה אנקדוטות.

נוצרה communis opinio (דעה כללית): רופא המשפחה, שהתיר לנֶוולינסקי לנסוע, אשם בכול. למען האמת, זו גם דעתי שלי. אך מי יודע, אילולא עמדתי בתוקף על המשמר, אולי בהיעדרי היו מצביעים עלי כעל האשם.

עורך־הדין הביע לפנַי את התקווה שהציונים יעשו דבר־מה למען הילדים, שהרי נֶוולינסקי נסע בשירותנו.

הרכבת איחרה. סיפרו כל מיני סיפורים, בין היתר על הסחיטה נגד הסולטאן, שייחסו אותה בטעות לנֶוולינסקי, ואילו אחד ששמו גראף וה־bailleur de fonds (השותף השקט) שלו אַיסנֶר היו הסחטנים, כפי שסיפר רֶזְמי בֵּיי.