עמוד 267 – יומן 5

Nordau zeigte mir einen Brief

von Gaster, der ihn beschwört, mit

nach London zu kommen, da

ich mich nun einmal nicht

abhalten liesse.

Das Benehmen von Bentwich

u. Gaster, die mich in Basel

aufforderten Anfang October

nach London zu kommen u.

jetzt dagegen sind, ist sonder=

bar.

Ich habe für Gasters Brief

nur eine Erklärung: er will

mein Erscheinen durch das

Nordaus abschwächen. Die

Versammlung soll nicht für

einen Mann abgehalten werden.

Zwei Männer sind weniger

als einer, meint Gaster, dem

es sich um die „supremacy“

in England zu handeln scheint.

Nordau hat aber keine Lust,

sich als Zweiter herzugeben,

u. fährt nicht nach London.

Nordau showed me a letter from Gaster imploring him to come along to London, since I simply would not be dissuaded.

Strange behavior on the part of Bentwich and Gaster, who invited me in Basel to come to London at the beginning of October and now are against it.

I have only one explanation for Gaster’s letter: he wants to cushion my appearance with that of Nordau, The rally shall not be held for one man. Two men are less than one, thinks Gaster, who seems to be concerned about supremacy.

However, Nordau doesn’t feel like playing a supporting role, and he isn’t going to London.

נורדאו הראה לי מכתב של גאסטֶר וּבו הוא דורש ממנו במפגיע לבוא אתי ללונדון, לאחר שלא הצליחו להזיז אותי מדעתי.

מוזרה התנהגותם של בֶּנטוויץ׳ וגאסטֶר, שבבאזל דרשו שאבוא ללונדון בתחילת אוקטובר, ועכשיו הם מתנגדים לכך.

רק הסבר אחד יש לי למכתבו של גאסטֶר: על־ידי הופעתו של נורדאו הוא רוצה להחליש את ההופעה שלי. האספה לא תכונס למען איש אחד בלבד. שני אנשים הם פחות מאחד, כך סבור גאסטֶר, שנראה שה־"supremacy" ("השלטון") באנגליה הוא שמטריד אותו.

ואולם לנורדאו אין חשק להסכים להיות "מספר שניים" ואין הוא נוסע ללונדון.