עמוד 268 – יומן 6

als guten Freund dauernd rechnen.

Die Kinder waren ganz gutgelaunt u.

lachten viel.

Ich empfahl mich bald. Der Grossspieler

ging mit mir weg u. sagte mir, die mächtige

Gruppe der Zionisten, in deren Dienst N[ewlinski]

gestorben sei, werde hoffentlich etwas

für die Kinder thun. Das ist die Ueber=

wälzung des Gemüths. Einer schiebt es auf

den Anderen. Zum Glück für die Kinder

werde ich wenigstens sie nicht im Stiche

lassen.

Dr Poborski berichtete mir über die

letzten Stunden N[ewlinski]s. Er war wol in Yildiz,

hatte aber nicht mit dem Sultan gesprochen,

wie es sein letzter Brief durchschimmern

liess. Poborski berichtete auch über die

schmählichen Vorgänge nach dem Tod

N[ewlinski]s. Wie die Aerzte u. Geistlichen bei der

Einbalsamirung u. Einsegnung möglichst

viel Geld herauszuschlagen versuchten. Aber

auch, dass Artin Pascha dem dicken Danusso

gesagt habe, ich würde bald nach Kon=

stantinopel berufen werden. — Vederemo?

The children were in quite good spirits and laughed a lot.

I soon took my leave. The big speculator left with me and told me he hoped that “the powerful Zionist group in whose service N. died" would “do something for the children." This is passing the emotional buck. Each shifts it on to the next man. Luckily for the children, I at least shall not leave them in the lurch.

Poborski told me about Newlinski's last hours. He had been at Yildiz, to be sure, but had not spoken with the Sultan, as his last letter suggested. Poborski also told me about the shameful goings-on after N’s death: how the doctors and the clergyman tried to squeeze every penny they could out of the embalming and the consecration rites. But also that Artin Pasha had told fat Danusso that I would soon be called to Constantinople. Vederemo ? [Wait and see]?

הילדים היו במצב־רוח טוב וצחקו הרבה.

נפרדתי אחרי זמן קצר. רב־הספסרים יצא יחד אתי ואמר לי שהוא מקווה שקבוצת הציונים רבת־העוצמה, שנֶוולינסקי מת בשירותה, תעשה דבר־מה למען הילדים. זה לחץ המופעל על רגשותי. אחד מגלגל את האחריות על האחר. למזלם של הילדים – אותם, לפחות, לא אפקיר.

הד״ר פּוֹבּוֹרסקי דיווח לי על השעות האחרונות של נֶוולינסקי. אמנם היה ביילדיז־קיוסק, אך לא דיבר עם הסולטאן, כפי שהיה יכול להשתמע ממכתבו האחרון. פּוֹבּוֹרסקי אף מספר על הדברים המבישים שנעשו אחרי מותו של נֶוולינסקי. כיצד ניסו הרופאים ואנשי הדת להרוויח כסף רב ככל האפשר ממלאכת החניטה ומתפילות האשכבה. הוא גם סיפר שאַרטין פֶּחה אמר לדאנוּסוֹ השמן שבקרוב יזמנו אותי לקושטא. Vederemo? (נחכה ונראה?).