עמוד 27 – יומן 7

lustig: J’allais dire cette pensée médiocre

„Le phonographe nous inspire la crainte

utile de la postérité.“

Bourgeois sagte: „Vous pourriez

dire la même chose du photographe.“

Ich zurück: „De tout ce que nous fixe.“

Dann gingen wir alle ins Concert

des Kurhauses. Immerhin etwas Merk=

würdiges, die Vertreter aller civilisirten

Staaten u. die es werden möchten,

im Festkleid bei der Musik zu sehen.

15 Juni [1899] Scheveningen

Gestern einige Stunden für Staatsrath

Bloch gearbeitet, der ein merkwürdiges

Stück Mensch ist. Energisch wie wenn er

nicht 65 sondern 35 Jahre alt wäre,

verschmitzt u. gutmüthig, selbstlos u.

ehrsüchtig. Wir gefallen einander.

Bei Tisch pflegt noch ein curioser

alter Mensch zu sein: Tachard, ein

ancien ambassadeur de France aus

I poked fun at it: “J'allais dire cette pensée mediocre (Le phonographe nous inspire la crainte utile de la postérité’ [I was going to make this undistinguished observation: The phonograph inspires us with a salutary fear of posterity].”

Bourgeois said: “Vous pourriez dire la même chose du photographe [You could say the same thing about a photograph].”

I rejoined: “De tout ce qui nous fixe [About everything that fixes us].”

Then we all went to the concert at the Casino. There was, at any rate, something curious about seeing the representatives of all civilized nations, and those who would like to become so, all dressed up and listening to music.

June 15, Scheveningen

Put in a few hours״ work yesterday for State-Councillor Bloch, a peculiar human specimen. Energetic as if he were not 65 but 35 years old, crafty and good-natured, selfless and ambitious. We like each other.

Another curious old man usually shows up at meals: Tachard, an ancien ambassadeur de France

התבדחתי:

"J'allais dire cette pensée médiocre: "Le phonographe nous inspire la crainte utile de la postérité

(בדעתי היה לומר את הרעיון הסתמי הזה: "הפונוגרף מפיח בנו את החשש הראוי, מה יאמרו הדורות הבאים").

בּוּרז׳וּאה אמר: "Vous pourriez dire la même chose du photographe" ("תוכל לומר אותו הדבר על המצלמה").

ואני: "De tout ce qui nous fixe" ("על כל מה שמנציח אותנו").

אחר־כך הלכנו כולנו לקונצרט בַּקוּרהאוּס. בכל זאת עניין מיוחד במינו הוא להתבונן בנציגים של כל מדינות התרבות, ושל הרוצות להיות כאלה, לבושים בבגדי חג ומאזינים למוזיקה.

15 ביוני [1899], סְכֶוֶנינגֶן

אתמול עבדתי שעות אחדות בשביל "יועץ־המדינה" בּלוֹך, שהוא ברייה מיוחדת במינה. נמרץ כמו לא היה בן 65, אלא בן 35, ערמומי וטוב־מזג. אוהב את הזולת ורודף כבוד. אנו מוצאים חן זה בעיני זה.

בסעודות נכח גם זקן משונה: טאשאר, שגריר צרפתי בדימוס, מתקופת הקיסרות,

vantard, bon enfant, grognard de la paix

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18