עמוד 273 – יומן 6

ihr vor der Abreise gesagt: falls ihr Mann

in Konstantinopel sterbe, solle sie ihn gleich

unten begraben lassen, weil das Ueber=

führen zu viel koste.

Und daraufhin fuhr sie ab!

Die Rechnung war — auch die des in

diesem Falle noch edelsten Todescandidaten —

dass sein Tod auf der Reise uns, die

Zionisten, für immer gegen die Hinterblie=

benen verpflichten werde. Er verkaufte

uns sozusagen seinen Leichnam.

In Romanen kommt doch nicht annähernd

so Merkwürdiges vor.

Dupirt bei dieser traurigen Geschichte

bin eigentlich nur ich, der ich diese Com=

binationen nicht errieth.

Newlinski selbst hat aber Muth und

Vaterzärtlichkeit bewiesen. In meinen Augen

wächst er nachträglich über das ganze

Gesindel hinaus, mit dem sich zu encanailliren

der tragische Fehler seines Lebens war.

10 April [1899]

Gestern Leichenbegängnis Newlinskis. Erster

that should her husband die in Constantinople, she ought to have him buried there, because the transportation back to Vienna would be too expensive.

And upon that note she departed.

They all—even including, in this case, the doomed man, the finest of the lot—calculated that his death on the journey would place us, the Zionists, under perpetual obligation to his survivors. He sold us his corpse, as it were.

Surely nothing remotely as strange as this occurs in novels.

Actually, the only dupe in this sad affair is myself, who failed to see through this scheme.

However, Newlinski himself showed courage and a father’s tenderness. In my eyes, after his death, he looms head and shoulders above the whole riff-raff; to get mixed up with this rotten bunch was the tragic blunder of his life.

April 10

Newlinski’s funeral yesterday.

אם ימות בעלך בקושטא, עליה לדאוג שיקברו אותו שם מיד, כי ההעברה עולה כסף רב.

בתגובה לכך היא יצאה לשם!

החישוב היה – ובמקרה זה גם החישוב של המועמד למוות האציל מכולם – שמותו במסע יחייב אותנו, הציונים, כלפי השאֵרים, לתמיד. הוא מכר לנו, כביכול, את גופתו. ברומנים מן הסתם לא קורים דברים שאף מתקרבים לזה.

אני לבדי השוטה בסיפור העצוב הזה, אני, שלא ניחשתי את הקומבינציות הללו.

ואולם נֶוולינסקי עצמו הוכיח אומץ־לב ואהבת־אב לילדיו. בדיעבד הוא בעינַי משכמו ומעלה מכל חבורת הנבלים הזאת, שבהתחברותו אתה עשה את הטעות הטרגית של חייו.