עמוד 274 – יומן 5

Auch Bilder von Maris,

der (xx) an Corot u. auch an Lhermitte

merkwürdig erinnert. Im

Judenviertel aber das hübscheste

Bild. Drei Judenkinder, ein

Bübchen zwischen zwei kleinen

Mädchen (xx) taumelten Betrunkene

nachahmend Arm in Arm auf

dem Trottoir u. lallten die

holländische Volkshymne. Es

war Samstag, die Läden ge=

schlossen, die Juden im Schabbes

gewand u. ich sagte zu Kann:

in zehn Jahren müssen die

Kinder in der Jodenbreet=

straat u. in allen Juden=

vierteln der Welt die

zionistische Hymne singen.

— Erst Abends, nach

dem Diner, weihte ich

Wolffsohn u. Kann in den

Inhalt des Eulenburgschen

Briefes ein. Ich fragte vorher

Kann, bis zu welchem Grade

Also paintings by Maris, who is strangely reminiscent of Corot and Lhermitte.

The prettiest picture, however, in the Jewish Quarter. Three Jewish children, a tiny boy between two little boys, went staggering arm in arm along the side-walk, pretending they were tipsy, and humming the Dutch national anthem. It was Saturday, the shops were closed, the Jews in their shabbes dress; and I said to Kann: Ten years from now, the children in the Jodenbreetstraat and in all the Jewish quarters of the world must be singing the Zionist anthem.

Not until later in the evening, after dinner, did I let Wolffsohn and Kann know the contents of the Eulenburg letter.

יש גם ציורים של מאריס, המזכיר להפליא את קוֹרוֹ וגם את לֶרמיט. ואולם ברובע היהודי – התמונה הנחמדה ביותר. שלושה ילדים יהודים [במקור: Judenkinder], ילד ושתי ילדות קטנות, מתנודדים על המדרכה שלובי־זרועות כדרך שיכורים, מזמזמים את ההמנון הלאומי ההולנדי. זה היה בשבת, החנויות סגורות, היהודים לבושים בגדי שבת, ואני אמרתי לקאן: בעוד עשר שנים צריך שילדי יוֹדֶנבּרֶסטראט והילדים בכל הרבעים היהודיים בעולם כולו, ישירו את ההמנון הציוני.

רק בשעות הערב, אחרי הסעודה, הכנסתי את וולפסון ואת קאן בסוד מכתבו של אוֹילֶנבּוּרג.