עמוד 275 – יומן 6

Auf der Rückfahrt zündete sich Konried

eine Cigarette an, sagte getröstet: „Wieder

Einer der’s überstanden hat“, u. blies die

Lebensweisen heimkehrender Militärmusik.

Dann ging ich wegen der Erpressungs=

geschichte Graf=Stern zu Rappaport. Ich

packte nach meiner Gewohnheit den Stier

bei den Hörnern. Rappoport gab mir

sein Ehrenwort, dass Stern keine „politische“

Mission erhalten habe. Er solle nur als

Vertreter der „Extrapost“ nach Konstantinopel

gehen um Verbindungen anzuknüpfen, mit

deren Hilfe die Extrapost — ein ungelesenes

Montagsblatt — Einfluss in Balkankreisen

erhalten würde.

Ich klärte ihn auf, dass die ganze Ge=

schichte auf Erpressungen hinauslaufe u.

dass man ihn dupire. Dieser arme reiche

junge Mensch vertraut aber dem Schma=

rotzergesindel, das ihn umgibt, mehr

als einem anständigen Rathgeber. Ich

glaube, er ging von sogleich nachher zu

den Lumpen, um sich von ihnen neue

On the way back, Konried lit a cigarette and said with an air of consolation: ‘‘One more who’s got it over with.” And he blew the lively tunes of a military band returning home.

Then I went to see Rappaport about the Graf-Stern blackmail affair. Following my custom, I took the bull by the horns. Rappaport gave me his word of honor that Stern had been assigned no ‘‘political mission.” He was only supposed to go to Constantinople as a representative of the Extrapost, in order to make connections with the aid of which the Extrapost—a little-read Monday paper—would obtain influence in Balkan circles.

I explained to him that the whole business amounted to blackmail and that he was being duped. This poor rich young man, however, trusts the pack of parasites surrounding him more than he does an honest adviser. I think that right afterwards he went to those scoundrels,

בנסיעה חזרה הדליק לעצמו קוֹנריד סיגריה ואמר, כמנוחם: "עוד אחד שעבר את זה", וזמזם את לחני חיוב־החיים הצבאיים של השבים לביתם.

אחר־כך הלכתי אל רַפּוֹפּוֹרט בגלל סיפור הסחיטה של גראף ושטֶרן. כדרכי, אחזתי את השור בקרניו. רַפּוֹפּוֹרט הבטיח לי בהן־צדק שעל שטֶרן לא הוטלה שום שליחות ״פוליטית״. הוא יוצא לקושטא אך ורק בתור נציג של Extrapost, כדי לקשור קשרים שבעזרתם יוכל Extrapost – עיתון יום ב׳ שאין לו קוראים – לרכוש השפעה בחוגים בלקניים.

הבהרתי לו שכל הסיפור אינו אלא מעשה סחטנות ושמשטים בו. ואולם האיש העשיר המסכן הזה, שהוא צעיר כל־כך, שם את מִבטחו בחבורת הטפילים הזאת הסובבת אותו, ולא ביועץ הגון. אני חושב שהוא הלך מיד אל הנבלים