עמוד 291 – יומן 1

Die Regierungen werden uns freundschaftlich

unterstützen, weil wir ihnen die Gefahr einer

Revolution abnehmen, die bei den Juden

begönne — und aufhören würde, man weiß nicht wo! —

Die Völker werden froh aufathmen. — Aber

wir auch, wir besonders! — Wir scheiden als

geachtete Freunde. —

Und so ziehen wir hinaus ins gelobte Land,

ins Land der sieben Stunden, das uns Gott

in seiner unerforschlichen Güte verheißen hat,

unter der lichten Fahne, die wir uns selber geben . —

The governments will give us their friendly assistance because we relieve them of the danger of a revolution which would start with the Jews—and stop who knows where!

The nations will breathe a sigh of happy relief. But so shall we, we especially! We shall depart as respected friends.

And so we shall move out to the Promised Land, the Land of the Seven Hours, the land which God has promised us in His inscrutable goodness, under the bright banner which we shall fashion for ourselves.

הממשלות יסייעו בידינו בידידות, באשר אנו מסירים מהן את הסכנה של מהפכה שעשויה מן הסתם להתחיל אצל היהודים ואת סופה מי ידע!

העמים ינשמו לרווחה. אבל גם אנחנו, בייחוד אנחנו. אנו נפרדים כידידים מכובדים.

וכך אנו יוצאים אל הארץ המובטחת, אל ארץ־שבע־השעות, שציווה לנו אלוהים ברוב חסדו, בנושאנו את הדגל הזוהר שאנו מעניקים לעצמנו.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18