עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

Er meldete mich beim Staatssecretär Merry del Val an u. führte mich dann in die Vorzimmer des Papstes, wo er mich dann allein liess. Indem er verschwand, sagte er: „Ich gehe jetzt zum Papsten.“ Das Warten — eine Stunde — war mir dennoch nicht lang= weilig. Das Kommen u. Gehen der Wachen, Kämmerer, Prälaten u. der Lakaien in der roth damascirten Seidenlivrée amüsirte. Alle Farben grossartig gestimmt. Da haben die grössten Maler der Erde mitgewirkt. Im ersten Vorsaale, wo ich sass, standen zwei lange Grenadiere, die sich langweilten, auf dem grünen Teppich. Sie wandten dem schönen grossen Bronzecrucifix, das von zwei betenden Bronzeheiligen begleitet auf der Console stand, den Rücken zu. Nach einer Weile setzten sie sich in Bewegung u. marschirten im Gleichschritt, den

 He announced me to the Secretary of State, Merry del Val, and then took me to the ante-chambers of the Pope, where he left me to myself. As he disappeared he said: “I am on my way to the Pope."

 

The wait—an hour long—was nevertheless not boring. There was entertainment in the coming and going of the guards, chamberlains, prelates, and the lackeys in their red damask-silk liveries. All the colors harmonized magnificently. The world’s greatest painters had collaborated on this.

 

In the first ante-chamber, where I was sitting, two tall grenadiers stood on a carpet, being bored. They had their backs turned to a large, beautiful bronze crucifix which rested on a console, flanked by two bronze saints at prayer. After a while the grenadiers started moving and marched up and down, up and down in step, holding their sabers at a horizontal tilt.

הוא הודיע למזכיר המדינה מֶרי דֶל ואל על בואי, ואחר־כך הוליך אותי למבואות ההמתנה של האפיפיור והותיר אותי בגפי. קודם שנעלם אמר: "אני הולך עכשיו אל האפיפיור".

ההמתנה – שעה תמימה – לא הסבה לי שעמום, למרות הכול. ההתרוצצות לכל עבר של השומרים, הממונים על הלשכות למיניהן, ההגמוֹנים והמשרתים במדי משי־דמשק אדום -– ההתרוצצות הזאת שעשעה אותי. כל הצבעים בתואם מופלא. לכך תרמו גדולי הציירים בתבל.

במבואה הראשונה שבה ישבתי עמדו על השטיח הירוק שני גרֶנאדירים גבוהי קומה משועממים. הם הפנו את גבם לפסל גדול ויפה, צלב ארד ולצדיו שני פסלי קדושים הנתונים בתפילה, שעמד על הבליטה שבקיר. כעבור רגעים מעטים החלו לנוע וצעדו בצעד אחיד אנה ואנה, אנה ואנה, כשחרבותיהם במאוזן. 

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 18
P. 30         

הצהרת נגישות

Accessibility by WAH