עמוד 39 – יומן 8

ich, der so gar nichts haben will, als

eine Empfehlung der Regierung an den

Sultan. Natürlich rückte ich heute damit

nicht hervor, weil ich noch keinen

Anspruch auf einen Gegendienst habe.

Ich sagte ihm u. A., dass ich nie eine

officiöse Zeitung machen würde. „Denn

davon haben Sie nichts, dass in einer

Zeitung steht: der Ministerpräsident

ist der grösste Staatsmann.“

Er theilte diese meine Ansicht voll=

kommen, u. wir schieden en gens qui

sont de mèche.

14 October [1900]

Ein curioser Zwischenfall. Tout se tient.

Dr. Ehrlich, durch den ich mich bei Koerber

hatte introduciren lassen, wollte mich

gestern sprechen. Er sagte mir, Koerber

habe ihn nach mir im Zusammenhange

mit einer zu schaffenden Zeitung ge=

fragt. Ehrlich antwortete: „Als Stilisten

kenne ich Dr. H[erzl]. Ob er eine Zeitung

machen kann, weiss ich nicht. Jedenfalls

Naturally I didn’t come out with it today, because I still have no claim to repayment. I told him, among other things, that I would never run a semi-official paper. “Because it doesn’t do you any good if it says in the paper: ‘The Prime Minister is the greatest statesman.’ ”

He completely shared this view of mine, and we parted en gens qui sont de mêche [like two conspirators].

October 14

A curious incident. Tout se tient [Everything is just as it was]. Dr. Ehrlich, whom I had had introduce me to Koerber, wanted to speak with me yesterday. He told me that Koerber had inquired about me in connection with a newspaper that was to be started. Ehrlich had answered: ‘‘I know Dr. H. as a stylist. Whether he can start a newspaper I don’t know.

מובן שלא העליתי זאת היום, שהרי עדיין אינני יכול לתבוע גמול על שירות שעשיתי. בין היתר אמרתי לו שלעולם לא אהיה עורך של עיתון רשמי למחצה. "שהרי לא תצמח לך שום טובה שבעיתון כלשהו ייאמר: ראש הממשלה הוא גדול המדינאים".

הוא הסכים לגמרי לדעתי זו ונפרדנו en gens qui sont de mèche (כאנשים שעשו יד אחת).

14 באוקטובר [1900]

צירוף מקרים משונה. Tout se tient (הכול קשור זה בזה).

הד״ר ארליך, שבשעתו ביקשתי ממנו שיציגני לפני קֶרבֶּר, רצה אתמול לדבר אתי. הוא אמר לי שקֶרבֶּר שאל אותו עלי בקשר לעיתון שצריך לייסד. אֶרליך ענה לו: "את הדוקטור הרצל אני מכיר כבעל־סגנון. אם בכוחו לעשות עיתון, את זאת אינני יודע.