עמוד 41 – יומן 6

Ich verstand sofort: eine Prüfung

von Herz u. Nieren.

Hohenlohe sah mich mit seinen

matten blauen Greisenaugen nichts

weniger als wohlwollend an.

Von ihm hörte ich auch das erste

antisemitische Wort dieser hohen

Kreise:

„Glauben Sie, dass die Juden

ihre Börse im Stiche lassen

u. mit Ihnen gehen werden?

Die Juden, die hier in Berlin gut

installirt sind?“

Ich erwiderte: „Durchlaucht — nicht

Berlin W[est], sondern Berlin O[st] oder

N[ord] — ich weiss nicht genau, wo die

armen Juden hier wohnen — wird

mit mir gehen.“

Alle Einwendungen Hohenlohes

waren terre à terre — beiläufig im

Ton Agliardis in jener Unterredung

in der Wiener Nuntiatur.

Sozusagen die katholischen

katholischen Einwendungen.

I understood at once: a trial of the heart and reins.

Hohenlohe looked at me with his dim, blue, old man’s eyes in anything but a kindly fashion. From him, too, I heard the first anti-Semitic remark in these exalted circles:

“Do you think that the Jews are going to desert their stock exchange and follow you? The Jews, who are comfortably installed here in Berlin?”

I replied: “Your Highness—not Berlin West, but Berlin East or North—I don’t know exactly where the poor Jews live here —will go with me.”

All of Hohenlohe’s objections were terre à terre [on a low level]—somewhat in the vein of Agliardi during that talk in the nunciature in Vienna. The Catholic objections, so-to-speak.

תפסתי מיד: בחינה של כליות ולב.

הוֹהֶנלוֹהֶה הביט בי בעיני הישיש התכולות הדהויות שלו בלי שמץ של אהדה.

בראשונה בחוגים הגבוהים הללו שמעתי מפיו את המשפט האנטישמי:

"האם אתה סבור שהיהודים יסכנו את הבורסה שלהם וילכו אתך? היהודים הללו, הנטועים היטב כאן בברלין?"

השבתי: ״כבודו, לא ברלין־מערב, אלא ברלין־מזרח או צפון – אינני יודע אל־נכון היכן חיים כאן היהודים העניים – תלך אתי״. כל השגותיו של הוֹהֶנלוֹהֶה היו terre à terre (קרתניות) – בערך בַּטוֹן של אליארדי בשיחה בנציגות הוותיקן בווינה. כלומר, ההשגות הקתוליות.