עמוד 42 – יומן 5

Volksbewegung unter meiner

Direction mitmachen halfen.

Es wird eine meiner Auf=

gaben sein, sie nicht zuviel

voneinander merken zu lassen,

denn sie würden wol etwas

vom Glauben an die Sache

und (xx) an mich

verlieren, wenn sie sähen

mit wie geringen Mitteln

ich den bisherigen Bau

aufgeführt habe. Das Ganze

ist eines jener Kunststücke

des Gleichgewichts, die nach

der Beendigung ebenso selbst=

verständlich scheinen, wie

vorher unwahrscheinlich.

Eine Sorge ist mir Newlinski

— sowol was er von meinen

Leuten sagen wird, wie meine

Leute von ihm. Ich muss

trachten ihn à l'écart zu

halten. Ich halte es für

durchaus möglich, dass die

It will be one of my tasks to keep them from noticing one another too much, for they would probably lose something of their faith in the cause and in me if they saw with what slight means I have built up the present structure. The whole thing is one of those balancing feats which look just as natural after they are accomplished as they seemed improbable before they were undertaken.

One of my worries is Newlinski—both what he will say about my people and what my people will say about him. I must endeavor to keep him à l’écart [apart]. I consider it entirely possible that the Bambuses,

אחת המטלות שלי תהיה למנוע שיראו זה את זה יתר על המידה, שהרי הם עלולים לאבד מאמונתם בעניין ובי אם יבחינו באילו אמצעים דלים כוננתי את הבניין כפי שהוא היום. העניין כולו דומה ללהטוט של שיווי־משקל, שלאחר מעשה נראה מובן מאליו כשם שנראה בלתי סביר לפני מעשה.

נֶוולינסקי מעורר בי דאגה — הן מפני מה שיאמר הוא על האנשים שלי והן מפני מה שיאמרו הם עליו. עלי להשתדל להחזיק אותו à l'écart (במרחק מה). בהחלט אפשר שהבּאמבּוּסים,

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18