עמוד 45 – יומן 6

„Jawol, jawol!“ Und schon war

er im Nebenzimmer, (xx) wo ich ihn

gereizt: „Neumann! Neumann!“ rufen

hörte. Offenbar der Kammerdiener.

Excellenz hatte oder simulirte Eile,

„zu diesem Diner“ zu kommen.

Wieder zurück durch den langen

Corridor, im Office sah man noch

heissere Vorbereitungen „zu diesem

Diner“.

Als ich unten war u. am Schloss

aussen vorüberging, kam eben

eine glänzende Suite von Offizieren

aus dem Park auf die Rampe des

Schlosses zu. Der Kaiser! Der heute

gewiss schon wiederholt von mir

gesprochen hat u. ganz enthusiasmirt ist,

wie der Grossherzog sagt.

Aber warum das deprimirend kühle

Verhalten Hohenlohes u. Bülows?

Dafür gibt es zwei Erklärungen.

Entweder sie sind mit ihrem kaiserlichen

Gebieter nicht einverstanden, wagen es

aber noch nicht, ihm entgegenzutreten.

“Yes, oh yes!” And he was already in the next room, where I heard him call out in an irritated voice, “Neumann! Neumann!” Evidently the valet. His Excellency was, or pretended to be, in a rush to get to “that dinner.”

Back again through the long corridor; in the office one could see even more feverish preparations for “that dinner.”

When I was downstairs and was walking alongside the palace, a brilliant suite of officers was just coming from the park and toward the ramp of the palace. The Kaiser!—who has certainly spoken about me a number of times today and is quite enthusiastic, according to the Grand Duke.

But why the depressingly cool behavior of Hohenlohe and Bülow?

There are two explanations for this.

Either they are at odds with their Imperial master, but do not dare as yet to stand up to him.

"אכן, אכן!" וכבר היה בחדר הסמוך, ומשם שמעתי אותו קורא בחוסר סבלנות: "נוימן, נוימן!" מן הסתם משרתו האישי. הוד מעלתו מיהר, או העמיד פנים שהוא ממהר, ל״סעודה הזאת".

חזרה לאורך הפרוזדור הארוך. מסביב נראו הכנות קדחתניות עוד יותר ל״סעודה הזאת".

כשהייתי למטה ועברתי ליד הארמון, הופיעה יחידה בוהקת של קצינים מתוך הפַּרק וצעדה לכיוון העלייה אל הארמון. הקיסר! הקיסר שבוודאי דיבר עלי כמה פעמים היום והוא נלהב כולו, כדברי הגרוֹסהֶרצוֹג.

אבל מדוע היחס המדכדך בקרירותו של הוֹהֶנלוֹהֶה ובּילוֹב?

לכך ייתכנו שני הסברים:

או שאינם תמימי דעים עם אדונם הקיסר ועדיין אינם מעזים להתנגד לו.