עמוד 46 – יומן 6

Sie behandeln also vorläufig die Sache

mit dilatorischer Kälte, um dann in

einem gegebenen Augenblick ein Bein

zu stellen u. das Ganze zu Falle zu

bringen.

Oder: das ist nur die diplomatische

Amtsmiene. So setzen sie sich wol immer

in die Sofaecke u. in den Fauteuil,

mit Augen, welche den Beobachteten förm=

lich aussaugen. So zeigen sie wol immer

die vollste Gleichgiltigkeit — auch bei

Dingen, die sie auf das Gierigste er=

regen. Ich glaube, es ist das vieux

jeu der Diplomatie. Bismarck, wenn

er sich als Kanzler darauf eingelassen

hätte, wäre wol anders mit mir um=

gesprungen. Er hätte mich anders ge=

rüttelt — ich hätte mich anders ver=

theidigt. Cela aurait été un plus bel

assaut.

Aber wie merkwürdig, dass der Reichskanzler

du jour sich, noch dazu mit offenbarem Wider=

willen, in eine Unterhandlung mit mir einlassen

muss, über die Bismarck der Entthronte mir

So for the present they treat the matter with dilatory coldness, in order to trip it up at the proper moment and bring the whole thing to the ground.

Or is it merely the official face of diplomacy? This is how they probably always sit back in sofa comers and armchairs, with eyes which practically suck dry the person they are watching. This is how they probably always display the utmost indifference— even toward matters which fill them with the greediest excitement. I believe this is the vieux jeu [old style] of diplomacy.

If Bismarck had concerned himself with the matter while he was Chancellor, he would no doubt have dealt with me differently. He would have attacked me differently—I would have defended myself differently. Cela aurait été un plus bel assaut [That would have been a grander onslaught].

But how strange that the Imperial Chancellor du jour [of the present] is obliged to enter into negotiations with me—and with obvious repugnance at that—regarding which the dethroned Bismark did not even answer me

על כן הם מטפלים בעניין לפי שעה בקרירות מַשהָה, וברגע המתאים יבלמו ויכשילו את הכול.

או שאין זו אלא העמדת־הפנים היאה לדיפלומטיה. כך הם נוהגים להתיישב על קצוות של ספה או כורסה ולייבש במבטם את היושב מולם. כך הם נוהגים להפגין שוויון־נפש מוחלט – גם בעניינים המלהיבים אותם בעוצמה. אני חושב שזה ה־vieux jeu (המשחק הישן) של הדיפלומטיה.

לוּ נכנס ביסמארק לעניין בתורת קאנצלֶר, מן הסתם היה מכרכר סביבי בצורה אחרת, הוא היה מטלטל אותי אחרת ואני הייתי מתגונן אחרת. Cela aurait été un plus bel assaut (זו יכלה להיות התמודדות יפה יותר).

אבל כמה מפליא שהרייכסקאנצלֶר du jour (של היום) נאלץ לבוא אתי בדברים, ואף באי־רצון מופגן, על עניין שבּיסמארק המודח אף לא הואיל להשיב לי עליו