עמוד 48 – יומן 12

Nein! Er wisse, dass die Juden

diese nicht anders als gezwungen

betreten. Das nächstemal, wenn

ich hinkomme, müsse ich mich

zwingen lassen, lächelte er.

Dann sprach er von der Klage=

mauer der Juden —

In diesem Augenblicke kam

Aarif Bey vom Sultan, mit dem

Auftrage mich zum Grossvezier

zu begleiten.

Die Vorstadien jeder Verhandlung

sind furchtbar umständlich u.

ermüden mich weit mehr,

als die Verhandlung selbst.

Der Grossvezier scheint ein

lieber guter alter Mensch zu

sein, obwol er sehr schlau ist.

Auf der Fahrt

Er begann damit, dass der

Sultan von meinen beiden

Exposés sehr befriedigt ge=

wesen sei.

(Im Wagen hatte mir der sehr

sympathische Aarif Bey mitgetheilt,

No! He said he knew that the Jews did not set foot in it unless they were forced to do so. The next time I went there I ought to let myself be forced, he said with a smile.

Then he spoke about the wailing wall of the Jews----

At that moment Aarif Bey came back from the Sultan, with instructions to accompany me to the Grand Vizier.

The preliminary stages of any negotiation are terribly complicated and tire me far more than the negotiation itself.

The Grand Vizier seems to be a kind, good old person, although he is very shrewd.

He began by saying that the Sultan had been very satisfied with my two memoranda.

לא. הוא יודע שהיהודים דורכים בו רק אם אונסים אותם לעשות זאת. בפעם הבאה שאהיה שם, עלי לדאוג שיאנסו אותי לעשות זאת, חייך.

אחר־כך דיבר על כותל הדמעות של היהודים –

ברגע זה הגיע עריף בֵּיי מן הסולטאן עם הפקודה ללוותני אל הוואזיר הגדול.

השלבים המקדימים של כל משא ומתן הם טורדניים מאוד והם מעייפים אותי הרבה יותר מהמשא ומתן עצמו.

הוואזיר הגדול עושה רושם של קשיש חביב וטוב, אם כי הוא ערמומי מאוד.

הוא פתח באומרו שהסולטאן שבע רצון מאוד משני התזכירים שלי.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

P. 48

הצהרת נגישות

הזן מילת מפתח לחיפוש

בחר שפה:

סוג

בחר ספרים / יומנים: