עמוד 52 – יומן 6

Tag gerufen wird. — Gaster wollte zuerst

telegraphisch hören, um was es sich handle,

u. da ihm Wolffsohn keine Auskunft gab,

trat ein schwerer Fall in Gasters Gemeinde

ein u. er konnte nicht abkommen.

Am bereitwilligsten glaube ich, war Mandel=

stamm. Aber er braucht zwei Tage, um

einen Pass zu bekommen, konnte also

auch nicht über die Grenze fahren.

In Voraussicht dieser Absage hatte ich

schon für Reserve gesorgt: das Actions=

comité soll fahren. Ich wollte Schnirer

u. Marmorek mitnehmen. Da schmollte

Kokesch, der am wenigsten Geeignete, weil

ich ihn nicht wählte. Schnirer erklärte,

dass es für ihn eine Existenzfrage

sei, da er von der Hand in den

Mund lebe. Mit den Reisekosten allein

sei es nicht gethan. Er habe auch den

Verdienstentgang, müsse seiner Familie zu

leben geben. Wir beschlossen kurzweg,

ihm eine Ihnen Indemnität zu geben.

Marmorek hat einen grossen Bau, den er

Gaster wanted to be wired first what it was all about, and since Wolffsohn didn’t give him any information, a difficult problem came up in Gaster’s congregation and he couldn’t get away.

The most willing of them was Mandelstamm, I believe. But it would have taken him two days to get a passport, and therefore he wasn’t able to go across the border.

Foreseeing these refusals I had already provided an alternative: The Actions Committee is to go. I was going to take Schnirer and Marmorek with me. But then Kokesch, the least suitable one, sulked because I did not choose him. Schnirer pointed out that for him it was a matter of subsistence because he lived from hand to mouth. The traveling expenses alone wouldn’t be enough. He would also lose wages and must provide for his family. We quickly decided to compensate him. Marmorek has a big construction job which he cannot leave.

גאסטֶר ביקש תחילה שיודיעו לו בטלגרמה במה העניין, והיות שוולפסון לא השיב לו, "קרה משהו קשה" בקהילתו של גאסטֶר, ולכן אין הוא יכול להתפנות.

מאנדֶלשטאם, דומני, גילה נכונות רבה ביותר. אלא שהוא זקוק ליומיים כדי לקבל אישור־יציאה, ולכן גם אינו יכול לצאת אל מעבר לגבול.

מתוך שחזיתי את הסירובים הללו, דאגתי מראש לרזרבה: הוועד־הפועל הוא שייסע. רציתי לקחת אתי את שְנירֶר ואת מַרמוֹרֶק. ואז קוֹקֶש, שהוא הפחות מתאים למשימה, "שיחק ברוגז" על שלא בחרתי בו. שְנירֶר הסביר שאצלו זו שאלה של קיום, שהרי הוא חי מן היד אל הפה. הרי לא רק מדובר בהוצאות הנסיעה. הוא גם יפסיד מהכנסתו, והלוא הוא חייב לקיים את משפחתו. החלטנו מיד לפצות אותו. למַרמוֹרֶק בניין גדול בבנייה שאין הוא יכול לנטוש אותו.